זיכרונות ילדות על סף הנעורים

רמי סערי

בִּתְחִלַּת שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים בְּבֵית הַסֵּפֶר פִּיקָ”א (= פֹּה יְהוּדִים קָנוּ אֲדָמָה, פֶּתַח תִּקְוָה, רְחוֹב בִּיל”וּ = בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה) הָיְתָה הַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאַנְגְּלִית בְּכִתָּה הֵ”א הַגְּבֵרֶת בֵּלָה יוֹשְׁפֶּה. לָקַח לִי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה – הָיִיתִי אָז בֶּן עֶשֶׂר מִפְּנֵי שֶׁקָּפַצְתִּי כִּתָּה – לַחְשֹׁב לָמָּה, לַעֲזָאזֵל, יְהוּדִיָּה מֵרוּסְיָה צְרִיכָה לְלַמֵּד זַאֲטוּטִים יִשְׂרְאֵלִים אַנְגְּלִית וְלֹא רוּסִית, אֲבָל גַּם כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים שָׁנִים נוֹסָפוֹת, כְּשֶׁכְּבָר הֵבַנְתִּי אֵיזֶה מִין רֵפּוּבְּלִיקַת בָּנָנוֹת הִיא הוֹי אַרְצִי מוֹלַדְתִּי, עֲדַיִן הִתְקַשֵּׁיתִי לִתְפֹּס – תְּמִימוּת שֶׁמַּמָּשׁ גּוֹבֶלֶת בְּטִמְטוּם – מַדּוּעַ חֲבֵרִי לַכִּתָּה, שׁוּקִי מִמּוֹצָא עִירָאקִי, יֶלֶד מָתוֹק בֶּאֱמֶת שֶׁאֵינִי זוֹכֵר עוֹד אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ, הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ לִזְרֹק פִּצְצַת סֵרָחוֹן דַּוְקָא אֵצֶל הַמִּסְכֵּנָה הַזֹּאת שֶׁכְּבָר עַל סַף פְּרִישָׁה לְפֶּנְסְיָה, אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִתְעַמְּרָה בְּאַף יֶלֶד וְלֹא הִתְאַכְזְרָה לְאַף תַּלְמִיד. כְּשֶׁבֵּלָה יוֹשְׁפֶּה יָצְאָה בְּרִיצָה מֵהַכִּתָּה כָּמוֹנוּ, נִשְׁעֲנָה עַל הַמַּעֲקֶה וּפָרְצָה בְּבֶכִי, הִתְלַוְּתָה אֵלַי רַק חֲבֶרְתִּי לְְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים, עִירִית קוֹאָז, גַּם הִיא מִמּוֹצָא עִירָאקִי, וְיַחַד חִבַּקְנוּ אֶת הַמּוֹרָה הַמְמָרֶרֶת בְּבֶכִי. שְׁמֵנָה וּנְמוּכָה רָעֲדָה כָּל כֻּלָּהּ עַל סַף שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים שֶׁל חַיֶּיהָ, חִבְּקָה אוֹתָנוּ בַּחֲזָרָה וְלֹא הִפְסִיקָה לִבְכּוֹת. אִם לֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁרוּסִים הִצִּילוּ לִפְנֵי פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה מַחֲצִית מִמִּשְׁפַּחְתִּי, הֲרֵי בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹפְרוֹת זֶבֶל עַכְשָׁוִיִּים אֲרוּרִים מִתְאַמְּצִים לְהַזְכִּיר לִבְנֵי צִיּוֹן כַּמָּה הַפּוֹגְרוֹמְנִיקִים שֶׁל בּוֹגְדָן חְמֶלְנִיצְקִי בְּעֶצֶם אָהֲבוּ יְהוּדִים, וּבְלִי שֶׁמֶץ בּוּשָׁה טוֹעֲנִים שׁוּב וָשׁוּב שֶׁבֶּרְלִין, מַלְכַּת הַשִּׁלּוּמִים, הָיְתָה מֵאָז וּמִתָּמִיד עִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּי אָזְנַי נֶאֱטָמוֹת לַחֲלוּטִין וְנַפְשִׁי מַקְשִׁיבָה רַק לְזֶה:

Елена Комарова группа “Калина Фолк” – “За тихой рекою”. Официальное видео

מתוך “על מפתן אינסוף הזמן“, הוצאת רימונים, 2024


האתר של נילי דגן
חזרה לדף יצירת המשורר


Skip to content