בדיוק כפי שהמשורר מעולם לא התיימר להיות סופר, הוא מעולם גם לא ביקש להתמסר לתרגום משפות שלמרות ידיעותיו בהן לא היוו חלק בלתי-נפרד מחיי היומיום שלו. זאת ועוד, כאדם שהכשרתו המקצועית בתחום הבלשנות העניקה לו מודעות ליכולותיו של מתרגם אך גם למוגבלויותיו, במקרים המועטים, יחסית למכלול תרגומיו, שבהם ניאות סערי בכל זאת לתרגם שירה מלשונות כאלה, היה זה תמיד בשיתוף פעולה עם המשוררים שתורגמו ולפרקים עם מתרגמיהם לשפות אחרות. דוגמות לסוג כזה של שיתוף פעולה מתועדות במבוא שצירף סערי לאסופה שערך, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל, 2016). ברשימה שלהלן, השפות הנוספות שהמשורר תרגם מהן שירה מתועדות בסדר אלפביתי ולחיצה על פריטים מסומנים בכחול תיקח אותך אל השירים שסערי תרגם משפות אלה לעברית.
שירה שסערי תרגם משפות נוספות לעברית:
מאיטלקית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): אסופה משירת ארנולד דה ווס – למד אותי לאהוב; הסרתי את המסכה וראית אותי; נראה במזללה; אהבה; אלי הוא נער צעיר; דברי העולם הזה; בדומיית החדר; כלי בית; נער גמיש כמו חכה; ביחד
מיקי קם מבצעת את תרגום סערי ל”איתך” מאת מרקו מרינג’לי
מאנגלית
24.11.95, “הארץ”: גוראן טומצ’יץ’ – ראה! אני כותב באנגלית
12.1.96, “הארץ”: גוראן טומצ’יץ’ – תצלום
פברואר 1996, “עיתון 77”: גוראן טומצ’יץ – NOSTROMO
6.9.96, “מעריב”: גוראן טומצ’יץ’ – היסטוריה
נובמבר 1999, “עיתון 77”: ויויאן אדן – פתרון הבעיה
סתיו 2003, “שבו” 10: ליסה כץ – חלום של נייטרליות שלווה
חורף 2006, “הליקון” 70: ליסה כץ – הצורה
18.10.07, “הארץ”: סטרטיס חוויאראס – חלומותינו הקיבוציים הם סיוטים
מבסקית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): אסופה משירת ריקרדו ארגי דיאס דה ארדיה – עוטה ארגמן; ניירות שנשרו ברחוב; הבטחות טלפוניות; תחומי המוזיקה II; שיר אהבה I; שיר אהבה IV
מגלגית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): אסופה משירת אנטון לופו – אביב; תבליטים של הכאוס; אהוב; אחד בדצמבר; אזמל; ליל המרפסת העירומה; דרך המלח; ההמון; אוסקר ויילד; נרקיס; מריו; שלושה
מלטבית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): שלושה משירי קרליס ורדינש – Status quo ; משאלה; Come to me
מסלובנית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): חמישה משירי ברנה מוזטיץ’ – 28; 34; 38; 41; 44
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): חמישה משירי מילן של – הלו?; מסך העשן; דיוקנאות משפחתיים I; בלי שם; הרגשנית
מפולנית
2016, בני קוואפיס ונכדיו (הוצאת כרמל): שניים משירי יצק דנל – ערים רחוקות; מונית ספיישל