יָאנִיס רִיצוֹס
עֲפִיפוֹנִים יְשָׁנִים קְרוּעִים וְחוּטֵיהֶם הַנֶּאֱחָזִים
בָּעֵצִים הָעֵירֻמִּים וּבְכַבְלֵי הַמִּבְרָקָה מְרַשְׁרְשִׁים
בָּרוּחַ. וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם
הֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם עַז, וְהַיַּרְקָן הַצָּעִיר
פָּתַח מִטְרִיָּה שְׁחֹרָה גְּדוֹלָה מֵעַל לְעֶגְלָתוֹ
כְּדֵי לְהָגֵן עַל תַּפּוּזָיו. וְאוֹתָם חִלּוּקֵי דֵּעוֹת
בֵּין זְהַב הַתַּפּוּזִים לְבֵין שְּׁחוֹר הַמִּטְרִיָּה
נוֹסְפוּ לִצְלִילֵי הַגֶּשֶׁם וְהֶעֱשִׁירוּ
אֶת יָפְיוֹ הֶחָשׁוּךְ, הַסָּתוּם שֶׁל הָעוֹלָם.
אָתוּנָה, 24.1.88
יאניס ריצוס נולד באחד במאי 1909 במונמווסיה שבדרום מזרח הפלופונס ומת ב-1990 באתונה. בנעוריו חלה בשחפת, ובמלחמת העולם השנייה הצטרף למחתרת שלחמה בכיבוש הנאצי. בשל תפיסת עולמו הקומוניסטית נאסר, נכלא והוגלה לא פעם. תשע פעמים הוגשה מועמדותו לפרס נובל ונפסלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המשוררים היוונים במאה העשרים לצד קוואפיס, פלמאס, ספריס ואליטיס. אסופה משירתו ראתה אור בעברית בתרגום רמי סערי ובהוצאת רימונים בשנת 2014. שמה “עיקר העיקרים“.