שיבה

רִינָה קָטָיָווּאוֹרִי

רַק שָׁבוּעַ פּוֹרְחִים פִּרְחֵי הַבֶּז’ הָאֵלֶּה,
שֶׁלְּמַעֲנָם אֲנִי נוֹסַעַת בַּחֲזָרָה.

הַשָּׂדוֹת מִתְאַדְוִים,
הַשִׂבֳּלִים שֶׁאֵינִי מַפְרִידָה בֵּינֵיהֶם.

הַלֶּחֶם לֹא הָיָה חָמִים

הוּא עֲדַיִן שָׁכַב רָטֹב בַּשָּׂדֶה
מֻזְנָח, עַל צִדּוֹ.

בַּנּוֹף הַזֶּה אֶחְפֹּר לִי גֻּמָּה
כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי מַה לּוֹמַר.

(מתוך “מִי מְדַבֵּר”, 1994)
(Riina Katajavuori: Paluu (“Kuka puhuu”, 1994

רִינָה קָטָיָווּאוֹרִי, משוררת וסופרת פינית, נולדה בהלסינקי בשנת 1968. למדה ספרות באוניברסיטאות של הלסינקי ואדינבורג. כמעט עשור עבדה כמבקרת קולנוע, וגם לאחר מכן הוסיפה מדי פעם בפעם להתפרנס מן הכתיבה העיתונאית. לפי שעה פירסמה שבעה ספרי שירה, חמש יצירות בסיפורת ושנים-עשר ספרי ילדים.

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מפינית