אומברטו טישיירה (מילים) ולואיז גונזאגה (מנגינה)
מִסָּבִיב הַכֹּל פּוֹרֵחַ,
חֹם אָבִיב, כַּר מְלַבְלֵב,
אַךְ הַשַּׁחֲרוּר אֲשֶׁר הִתְעַוֵּר
אוֹר לֹא יִרְאֶה, אוֹי, שָׁר עַל כְּאֵב.
מִן הַסְּתָם מִתּוֹךְ בּוּרוּת
אוֹ מִטֵּרוּף נִקְלֶה, נָלוֹז
נִקְּרוּ אֶת שְׁתֵּי עֵינֵי הַשַּׁחֲרוּר
כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיר, אוֹי, בְּיֶתֶר עֹז.
הַשַּׁחֲרוּר חַי מְשֻׁחְרָר,
אֲבָל לָעוּף אֵינוֹ יָכוֹל.
עָדִיף פִּי אֶלֶף גּוֹרָל בַּכְּלוּב
לוּ רַק רָאָה, אוֹי, מָרוֹם כָּחֹל.
שַׁחֲרוּרִי, כְּמוֹ שִׁירֶיךָ
עֲצוּבִים הֵם כָּל שִׁירַי,
גְּזוּלָה כְּמוֹתָם גַּם אַהֲבָתִי
שֶׁהָיְתָה לִי, אוֹי, מְאוֹר עֵינַי.
לוּאִיז גוֹנְזָאגָה (1989-1912) היה משורר, מלחין וזמר עממי בן מחוז פֶּרְנַמְבּוּקוּ שבצפון-מזרח ברזיל. “השחרור” הוא אחד משיריו המפורסמים ביותר, ותרגומו המובא כאן מעביר בדייקנות את תוכן השיר הברזילאי המקורי שאת מילותיו כתב אומברטו טישיירה, אבל הוא מותאם גם למנגינה המקורית של השיר.