נכלל ב”מסלול הכאב הנועז”
עכשיו אין עצוב מלהפרד
עם פריחת עץ האביב
זאת המוציאה שמיכות לבד
למרפסות הבתים
וילדו שכונות אפלוליות
אל חצרות נוטפות שמש
עכשיו כמו פעם
מגע עור בעור
העור הדק בלחיים
הקדוש בשפתיים
הענוג בידיים
היפה בלב
עכשיו הנגיעה בוילון
שנמצא בבית נטוש
הרגיעה מרחש הפרפרים
הסואן
זכרון המצבה שנעקרה ממדרכת תחנה אוטובוס
באישון לילה בסתיו
וריח פעמוני מאי
מהול במי ורדים צוננים
עכשיו כאן איתך או בלעדייך
פעם פריחת עץ האביב
ופעם העור הדק בלחיים
ממש כמו אז כך תמיד
מילים: רמי סערי
מנגינה: יוני רועה