רמי סערי
זֶה שָׁבוּעַ תָּמִים, בֵּין תִּרְגּוּם
פְּסוֹאָה אֶחָד לְבֵין עֲרִיכַת פְּסוֹאָה אַחֵר,
שֶׁהַטֶּלֶוִיזְיָה דְּלוּקָה בְּלִי הַפְסָקָה,
תָּמִיד בַּעֲרוּץ הַסְּרָטִים
שֶׁל נֶשְׁיוֹנָל גֵ’אוֹגְרָפִיק. אַגַּב
כָּל אוֹתָה מְלָאכָה, הִתְרוֹצְצוּת
בֵּין הֶטֶרוֹנִימִים וְהַקְשָׁבָה בְּהַרְבֵּה
פָּחוֹת מֵחֲצִי אֹזֶן לְקוֹלוֹת הַחַי וְהַצּוֹמֵח,
הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלֶּה הַדִּמְיוֹן הַלֹּא-מַדְהִים
בֵּין כַּלְכָּלַת יָמֵינוּ וּמְדִינִיּוּתָם לְבֵין
הַמִּתְרַחֵשׁ בָּאוֹקְיָנוֹסִים, בַּיְעָרוֹת
וּבַמִּדְבָּרִיּוֹת: אִישׁ אֵינוֹ
מַזְהִיר סַרְדִּינִים מִפְּנֵי קִרְבַת הַכָּרִישׁ;
בַּלַּיְלָה הַנָּמֵר רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה –
הָאַיָּלָה נְתוּנָה לְחַסְדֵי רַגְלֶיהָ הָעִוְּרוֹת;
לַצְּפַרְדֵּעַ יֵשׁ זְכוּת לְהִבָּלֵעַ
בֵּין מַלְתְּעוֹת נָחָשׁ; הַצִּרְעָה תְּחַסֵּל
אֶת נְחִיל הַדְּבוֹרִים – הַדְּבַשׁ
שָׁוֶה לָהּ אֶת זֶה; הַרְפַּתְקוֹת ד”ר קְרוֹק
אֵינָן מְלַמְּדוֹת דָּבָר עַל דִּמְעוֹת הַתַּנִּין.
לַמְּדִינָה יֵשׁ רֶוַח וּרְוָחָה
גַּם אִם לִבֵּךְ שָׁבוּר
וְהַבֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ כּוֹאֶבֶת.
מתוך “טבעות השנים”, 2008