וילפרדו מצ’דו
משל על חיה בלתי נראית
העובדה – הייחודית והזניחה – שאינך רואה אותה, אין פירושה שהיא אינה קיימת או שאיננה כאן, אורבת לך במקום כלשהו שבדף הלבן, מוכנה ומזומנה לזנק על עיוורונך.
החיה הבלתי נראית.
קיצור
עולמו עבר בקיצור כה נמרץ שבקושי הספיק לראותו, לפני שזה חלף ביעף לנגד עיניו. עכשיו לא נותר לו אלא לדמיין ולתאר לעצמו אותו בלילות על הדף הלבן שנשאר ריק כמו תכריכים חיוורים מתחת לאור של נורת החשמל.
עולם החי
אנחנו הולכים מצד לצד בלי הרף. תוקפים, נושכים, הורסים את כל מה שמגלה התנגדות. החל בפילים וכלה בקרנפים, החל בחזירי הבר וכלה באריות עבותי הרעמות, החל בצבועים וכלה בתנים. כולם בורחים מפני להבי חניתותינו ומפני ברק לפידינו.
וילפרדו מצ’דו נולד בעיר ברקיסימטו שבצפון-מערב ונצואלה ב-1956 והתמחה בספרות אמריקה הלטינית באוניברסיטה של האנדים. הוא פירסם בעיקר סיפורים קצרים. עם ספריו נמנים “הספר המוזהב” (1990), ו”מחברת” (2000). במשך שנים רבות שימש מצ’דו מנכ”ל באחת מהוצאות הספרים הגדולות של ונצואלה ועבד כנספח התרבות של ארצו בברזיל.