*

לאורה זאקורה אוליבה אלון

הָיִיתִי בִּמְנוּחָה
מְעָרָה-שַׁבְּלוּל-חֵיק הָרֵיק
וַאֲנִי?
אֲנִי דֻּבָּה כָּל פַּעַם גְּדוֹלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר
שְׁקוּעָה

בְּשֵׁנָה-טְרוּפָה-וְעֵרָה-לָעֹמֶק
הִתְעוֹרַרְתִּי בְּזַעֲקַת נְסִיכָה מְאֻכְזֶבֶת
שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה מִכָּל הָעֲבָרִים
מִפִּי יַדְעָנִית גְּדוֹלָה
הִתְעוֹרַרְתִּי הַהֹוֶה הִתְגַּלָּה…

(מתוך “מֵהַמְּגֵרָה”, 2013)
Laura Zacura Oliva Alon: [Estive hibernada] (“Da Gaveta”, 2013)

המשוררת לָאוּרָה זָאקוּרָה אוֹלִיבָה אַלּוֹן נולדה בשנת 1966 בנפת סַנְטָה קְרוּז דוּ רִיּוּ פַּרְדּוּ שבמדינת סָאוּ פָּאוּלוּ (דרום-מערב ברזיל). היא למדה אומנויות במה ואומנויות חזותיות באוניברסיטה הממלכתית של קַמְפִּינָס, וכן כתיבה עיתונאית באוניברסיטה הקתולית של קַמְפִּינָס. זָאקוּרָה התמקדה במשך שנים רבות באומנות חזותית, בכתיבת שירה, במשחק, בבימוי וביצירת תפאורות. היא חיה זה יותר מעשור בתל אביב ועובדת כיועצת תרבות בשגרירות פורטוגל.

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מפורטוגלית