*

ירקו טונטי

לֹא כָּתוּב שֶׁבַּבֹּקֶר צָרִיךְ לָקוּם מֵהַמִּטָּה, בְּשׁוּם מָקוֹם, וּמֵעוֹלָם לֹא נִקְבַּע בַּחֹק כַּדָּבָר הַזֶּה. לַמְרוֹת זֹאת רַבִּים קָמִים, גַּם אַתָּה. לֹא כָּתוּב שֶׁזְּמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן צָרִיךְ לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם; אֲבָל גַּם אַתָּה מְצַחְצֵחַ, וְעוֹד בְּמִשְׁחַת שִׁנַּיִם הַמְכִילָה קְסִילִיטוֹל, כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה לְדַעַת אִמָּא.

בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא כָּתוּב שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר חֹק.

חֹק כָּזֶה לֹא רָאִיתִי.

וְאַתָּה?

וְלֹא כָּתוּב שֶׁבְּתֹם הַנְּעוּרִים הַטַּעַם הַמּוּזִיקָלִי מִתְפַּתֵּחַ, וְהוּא הַדִּין בַּטַּעַם הַסִּפְרוּתִי. גַּם בַּאֲשֶׁר לְכָךְ אֵין וַדָּאוּת. יְתֵרָה מִזֹּאת, מַה הֵם הִתְפַּתְּחוּת וּוַדָּאוּת. לֹא כָּתוּב שֶׁהָאִירוֹנְיָה הִיא שִׂיא הַשִּׁירָה וּבָהּ בָּעֵת הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַמָּוֶת. לֹא כָּתוּב כָּךְ, אֲבָל זֶה הָרֹשֶׁם. וְלֹא כָּתוּב שֶׁהַחֻקִּים מְנֻסָּחִים בְּלָשׁוֹן עִלֶּגֶת, אֲבָל כָּכָה זֶה. אַחֶרֶת הָיָה בֶּעָבָר, הָאוֹתִיּוֹת עָמְדוּ בְּלִי נוֹעַ בִּמְקוֹמָן עַל דַּפֵּי הַסְּפָרִים, שֶׁהֲרֵי שָׁם הִצִּיבוּ אוֹתָן, הַחֻקִּים וְהַשִּׁירִים הָיוּ בְּרוּרִים וּנְהִירִים, כָּאָבוֹת.

(מתוך “קְצֵה הַחֹק”, 2020)
Jarkko Tontti: Ei ole kirjoitettu, että aamulla pitää nousta sängystä (“Lain laita”, 2020)

המשורר, הסופר ועורך הדין יַרְקּוֹ טוֹנְטִּי נולד בשנת 1971 בעיר טַמְפֵּרֶה שבדרום-מערב פינלנד. לפי שעה כתב, בין השאר, חמישה רומאנים, שלושה ספרי שירה, שלושה קובצי מסות ועבודת דוקטורט המקשרת בין הפילוסופיה לבין המשפט הבינלאומי. במקביל ליצירתו הספרותית טוֹנְטִּי עוסק בכתיבה עיתונאית ובעשייה ציבורית בתחום המשפט ככלל ובעניין זכויות יוצרים בפרט.

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מפינית