לוּאִיז’ מִיגֵל נָאוָה
עַכְשָׁו אִם הַיָּם עוֹדוֹ גּוֹעֵשׁ
זֶה בִּגְלַל פְּעִילוּת הַזִּכָּרוֹן, גַּלִּים עַזִּים מְאֹד
עוֹקְרִים בַּזֶּלֶת מִלִּבִּי.
עוֹדִי רוֹאֶה אוֹתוֹ שָׁם לִפְרָקִים, אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים אָז
זֶה בְּזֶה כְּאִלּוּ בְּפִינוּ עוֹלֶה
הַטַּעַם שֶׁל לִבֵּנוּ,
אַךְ רַק מְעַט צָרִיךְ לוֹמַר עַל כָּךְ.
(מתוך “כְּפִי שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר”, 1982)
המשורר והמתרגם הפורטוגלי לוּאִיז’ מִיגֵל נָאוָה נולד בעיר ויזאו שבצפון ארצו בשנת 1957. הוא השתקע בשנת 1986 בבריסל, שם עבד כמתרגם בקהילה האירופית עד שנרצח בביתו, במאי 1995 בבריסל. שנתיים אחרי הירצחו הוקמה קרן הנושאת את שמו ומעניקה פרסי יצירה למשוררים פורטוגלים צעירים.