חוּאָן חוֹסֶה אָרֵאוֹלָה
שתי נקודות הנמשכות זו לזו אינן חייבות לבחור בעל כורחן בקו הישר. ברור שהליך כזה הוא הקצר מכולם. אבל יש המעדיפים דווקא את האינסוף. האנשים נופלים אלה בזרועות אלה בלי לפרט את דקויות ההרפתקה. לכל היותר, הם מתקדמים בזיגזג. אבל אחרי שהם מגיעים ליעדם, הם ממהרים לתקן את סטיית התקן ומתייחדים. אהבה פתאומית כל כך גורמת הלם, ואלה הנוהגים כך מוחזרים כלאחר כבוד אל נקודת ההתחלה מחמת ההדף. טילים רבים מדי בדרך, בשובם אל מקום מוצאם הם מצופים שנית, והתותח נבחן בפגז בלי אבק שריפה.
מדי פעם בפעם, זוג מסוים חורג מכלל הברזל הזה. תכליתו מגמתית במישרין, והיא אינה נטולת יושרה ויושר. מסיבה מסתורית כלשהי מעדיפים בני הזוג הזה את המבוך. הם אינם יכולים לחיות בנפרד. זו הוודאות היחידה שיש להם, והם עתידים לאבד אותה בחפשם את עצמם. כאשר אחד משניהם שוגה ובעטיו מתרחשת פגישה, האחר מעמיד פנים שלא הבחין בדבר וחולף על פני רעהו בלי לברכו לשלום.
מתוך “אוסף קנוניות אישי”, 1980
הסופר המקסיקאי חואן חוסה אראולה נולד ב-1918 ומת ב-2001. הוא כתב בעיקר סיפורים קצרים ופירסם רק רומאן אחד, “היריד” (1963). אראולה נחשב אחד הסופרים הלטינו-אמריקאים הראשונים שנטשו את הריאליזם לטובת הכתיבה הניסיונית. יצירתו עתירת הדמיון משלבת יסודות אקזיסטנציאליסטיים ואבסורדיים, והיא הכשירה בספרות אמריקה הלטינית את הקרקע לכותבים מבית מדרשו של הריאליזם המאגי.
“הארץ” (גם כאן)
לדף תרגומי סיפורת מספרדית