סונטה גונגוריאנית שהמשורר שולח בה לאהובו יונה

פדריקו גרסיה לורקה




תור טוריה שאשלח לך בזמן,

מתוק העין וצחור הפלומה,

מרעיף שלהבת אהבה תמה –

אני בה, – על זר דפנה מיון.

צוארו הרך, אפיו הישר

כלולים בקצף חם, שושן כפל.

ברטט כפור, פנינה וערפל

מסמן הוא את פיך הנעדר.

העבר-נא על לבנו את ידך

ותראה איך ימטיר אינספור פתיתים

של נגון משלג מעל יפיך.

בלי לראות אותך, בכל העתים,

שבויי צינוק אהבה חשוכה,

לבי ועצבו בבכי מרטיטים.






פֵדֵרִיקוֹ גַרְסִיָּה לוֹרְקָה (1936-1898) היה מגדולי המשוררים הספרדים בכל הדורות. “רומנסרו צועני / אודות“, ספרו השלישי שראה אור בתרגום רמי סערי לעברית, התפרסם בהוצאת כרמל בתחילת 2019. לספר זה קדמו “משורר בניו יורק” (1999) ו”המשורר אומר את האמת” (2002). הספר הראשון כלל יצירה אחת ויחידה, “משורר בניו יורק” (1930-1929), בספר השני היו כלולות שש יצירות: “שירים בפרוזה” (1928-1927), “ארץ וירח” (1930-1929), “דיוואן התמרית” (1934-1931), “שישה שירים גלגיים” (1934-1932), “בכי על אִיגְנַאסְיוֹ סַאנְצֶ’ס מֵחִיָּאס” (1934) ו”סונטות של האהבה החשוכה” (1936-1935). לשני הספרים האלה נלוו מבוא והערות. קוראי העברית שיתוודעו לשלושת ספרים אלה יזכו אפוא להכיר את מכלול יצירת לוֹרְקָה בשתים-עשרה שנות חייו האחרונות.




“הארץ”
לדף תרגומי שירה מספרדית



Skip to content