פרנסיסקו ברינס
החיים מקיפים אותי, כמו בשנים ההן האבודות כבר, עם אותו ההדר של עולם נצחי. החתך הורד של הים, האורות הקורסים של הגנות, המלת היונים באויר, החיים מסביבי, כשאני עודני החיים. עם אותו ההדר, ועינים מזדקנות, ואהבה לאה.
מה תהיה התקוה? לחיות עדין; ולאהב, בעוד הלב נחלש, עולם נאמן, גם אם חולף. לאהב את החלום השבור של החיים, וגם אם הוא לא יכל להתגשם, לא לקלל את התרמית העתיקה ההיא של הנצחי. והחזה מתנחם, כי הוא יודע שהעולם יכל להיות אמת יפה.
פרנסיסקו ברינס נולד באוליבה שעל יד ולנסיה בשנת 1932; בעל תואר במשפטים ובמדעי הרוח, שימש כמורה לספרדית באוניברסיטת אוקספורד. חי במדריד. בין ספריו: “עדיין לא” (1971), “מסע של פרידה” (1974) ו”הפצרות סטרא אחרא” (1977).