איסלנד

אֵאוּחֶנְיוֹ מוֹנְטֵחוֹ

אִיסְלַנְד וְכַמָּה שֶׁהִיא רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ
עִם עַרְפִלֶּיהָ הַקְּפוּאִים וְהַפְיוֹרְדִים שֶׁלָּהּ,
מְקוֹמוֹת שֶׁמְּדַבְּרִים בָּהֶם בְּנִיבֵי הַקֶּרַח.

אִיסְלַנְד כֹּה קְרוֹבָה לַקֹּטֶב,
מְטֹהֶרֶת בַּלֵּילוֹת
שֶׁמֵּינִיקִים לִוְיְתָנִים.

אִיסְלַנְד מְצֻיֶּרֶת בְּמַחְבַּרְתִּי,
הַחֲלוֹם וְהַצַּעַר (אוֹ לְהֶפֶךְ).

הַאִם יֵשׁ דָּבָר גּוֹרָלִי יוֹתֵר מִן הַתְּשׁוּקָה
לִנְסֹעַ לְאִיסְלַנְד וּלְסַפֵּר בְּאַגָּדוֹתֶיהָ,
לְהִתְרוֹצֵץ בָּהּ בֵּין עֲרָפֶל לַעֲרָפֶל?

הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת שֶׁל אַרְצִי
הַיּוֹקֶדֶת כָּל כָּךְ
מְבִיאָה אוֹתִי לַחֲלֹם עַל חֳרָפִים בָּהּ.
אוֹתָהּ סְתִירָה מַשְׁוָנִית
שֶׁל חִפּוּשׂ אַחַר שֶׁלֶג
שֶׁיִּטְמֹן בְּחֻבּוֹ אֶת חֻמּוֹ,
שֶׁלֹּא יְטַשְׁטֵשׁ אֶת עֲלֵי הָאֲרָזִים.

לְעוֹלָם לֹא אֶסַּע לְאִיסְלַנְד. הִיא רְחוֹקָה מְאֹד.
בְּמֶרְחַק מַעֲלוֹת רַבּוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.
אֶפְרֹשׂ אֶת הַמַּפָּה כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתָהּ.
אֲכַסֶּה אֶת הַפְיוֹרְדִים שֶׁבָּהּ בְּיַעֲרוֹת דְּקָלִים.

(מתוך “מלים אחדות”, 1977)
 (Eugenio Montejo: Islandia (“Algunas palabras”, 1977

המשורר והמסאי אֵאוּחֶנְיוֹ מוֹנְטֵחוֹ, מגדולי היוצרים של ונצואלה במחצית השנייה של המאה העשרים, נולד בקראקס בשנת 1938 ומת בעיר ולנסיה שבוונצואלה בשנת 2008. מוֹנְטֵחוֹ לימד ספרות באוניברסיטה, עסק בחקר תרבות, ערך כתבי עת ספרותיים וכיהן כדיפלומט בשגרירות ארצו בליסבון. הוא פירסם עשרה ספרי שירה וזכה ב-1998 במולדתו בפרס הלאומי לספרות. ב-2004 הוענק לו הפרס הבינלאומי ע”ש אוקטביו פס.

הופיע באתר של נילי דגן ובמדור ספרים “הארץ”
לדף תרגומי שירה מספרדית