אווה קילפי
כְּשֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לִכְתֹּב, צָרִיךְ לְהִזָּכֵר.
כְּשֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לְצַלֵּם, צָרִיךְ לִרְאוֹת בְּעֵינֵי הָרוּחַ.
כְּשֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לִקְרֹא,
צָרִיךְ לִהְיוֹת מְלֵאִים סִפּוּרִים.
כְּשֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לְדַבֵּר,
צָרִיךְ לְהִתְנַגֵּן.
כְּשֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת, צָרִיךְ לָעוּף.
וּכְשֶׁבָּאָה הַשָּׁעָה הַיְּעוּדָה, צָרִיךְ לְוַתֵּר עַל הַזִּכָּרוֹן,
עַל עֵינֵי הַנֶּפֶשׁ, לַחְדֹּל לְהִתְנַגֵּן,
לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט וּלְהַרְפּוֹת אֶת הַכְּנָפַיִם.
אַךְ יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, הַסִּפּוּר נִמְשָׁךְ וְנִמְשָׁךְ.
מתוך: הפרפר חוצה את הכביש (כרמל)
אווה קילפי נולדה ב-1928 במחוז קרליה, אזור שהיה שייך לפינלנד ושכיום הוא חלק מרוסיה. למן שנת 1959 ואילך הייתה הכתיבה תחום עיסוקה העיקרי של קילפי, שפרסמה מאז יותר משלושים ספרים: שירה, רומאנים, קובצי סיפורים קצרים, ספר זיכרונות, מסות ותסכיתים. שירתה מתמקדת בעיקר ביחסים בין אדם לרעהו – זוגיוּת, הורוּת, בדידוּת, חברוּת, התמודדוּת אמיצה עם הזִקנה ועם המוות – ובמארג הקשרים הסבוכים בין האדם לבין עולם החי והצומח. מבחר נרחב משיריה שתורגם לעברית, “הפרפר חוצה את הכביש“, ראה אור בהוצאת כרמל לפני כעשור. הרומאן שלה, “מחול הכלולות”, מ-1973, הוא הנחשב בכתביה. באחד משיריה כתבה: “מצידי תאמין שהכול הוא פוליטיקה, אני מאמינה שכל יום הוא סיפור”.
דניאל זמיר מבצעת את תרגום סערי לכשאין עוד כוח לכתוב
אסופה ולקט מקורות על התקווה באתר התנועה הרפורמית
לדף תרגומי שירה מפינית