אווה קילפי
הַדָּגָן כְּמוֹ עֲרָפֶל
אַפְלוּלִי בָּרָאשִׁים
אֵד מֵעַל צַמָּרוֹת
נְשִׁימַת בְּרֵכוֹת-יַעַר בַּדֶרֶךְ לַשָּׁמַיִם.
אוֹי שֶׁפַע פַּרְפָּרִים קְטַנִּים,
חֲתֻנּוֹת הָאוֹרְכוֹת לֵילוֹת תְּמִימִים.
וְאֵין חַיִים אֲחֵרִים.
מתוך: הפרפר חוצה את הכביש / הוצאת כרמל
אֵוָה קִילְפִּי נולדה ב-1928 במחוז קרליה, אזור שהיה שייך לפינלנד ושכיום הוא חלק מרוסיה. למן שנת 1959 ואילך הייתה הכתיבה תחום עיסוקה העיקרי של קילפי, שפרסמה מאז יותר משלושים ספרים: שירה, רומאנים, קובצי סיפורים קצרים, ספר זיכרונות, מסות ותסכיתים. שירתה מתמקדת בעיקר ביחסים בין אדם לרעהו – זוגיוּת, הורוּת, בדידוּת, חברוּת, התמודדוּת אמיצה עם הזִקנה ועם המוות – ובמארג הקשרים הסבוכים בין האדם לבין עולם החי והצומח. מבחר נרחב משיריה שתורגם לעברית, “הפרפר חוצה את הכביש“, ראה אור בהוצאת כרמל לפני כעשור. הרומאן שלה, “מחול הכלולות”, מ-1973, הוא הנחשב בכתביה. באחד משיריה כתבה: “מצידי תאמין שהכול הוא פוליטיקה, אני מאמינה שכל יום הוא סיפור”.