כחול

דוּלוֹס מִיקֶל

כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְרַחֶקֶת יוֹתֵר מֵעַצְמִי,
יוֹתֵר אֲנִי יוֹדַעַת מִי אֲנִי.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְרַחֶקֶת יוֹתֵר, אֲנִי תּוֹעָה יוֹתֵר,
יוֹתֵר זוֹכָה בְּעַצְמִי מֵחָדָשׁ.
כְּכָל שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת יוֹתֵר מֵעַצְמִי,
יוֹתֵר בִּפְנִים הוּא מְקוֹמִי.
כְּכָל שֶׁאֲנִי נִקְבֶּרֶת יוֹתֵר בַּשִּׁכְחָה,
יוֹתֵר אֲנִי נִזְכֶּרֶת וְשַׁיֶּכֶת לְעַצְמִי.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּמֶת יוֹתֵר מֵהַמֻּכָּר,
יוֹתֵר אֲנִי נִצְמֶדֶת לַתְּהוֹם וְלָרִיק.
כְּכָל שֶׁאֲנִי חוֹצָה יוֹתֵר אֶת גְּבוּלוֹת הַדִּמְיוֹן,
יוֹתֵר חָלָל יֵשׁ לִי, אֲנִי יוֹתֵר דְּרָכִים.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְכַּחֶשֶׁת יוֹתֵר לִסְבִירוּת הַנִּתּוּחַ,
יוֹתֵר אֲנִי מְצַיֶּרֶת וּמוֹפִיעָה לְנֶגֶד עֵינַי.
כְּכָל שֶׁאֲנִי חוֹצָה יוֹתֵר אֶת גְּבוּלוֹתַי,
יוֹתֵר אֲנִי מַשִּׂיגָה וּמַפְתִּיעָה אֶת עַצְמִי.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מֵתָה יוֹתֵר מֵעַצְמִי,
יוֹתֵר אֲנִי חַיָּה וְיוֹתֵר נוֹלֶדֶת.
כְּכָל שֶׁיֵּשׁ לִי פָּחוֹת וּפָחוֹת,
יוֹתֵר וְיוֹתֵר יֵשׁ לִי מֵעַצְמִי.

(מתוך “חֲזִיר בָּר”, 2001)
Dolors Miquel: KOM (“Sengral”, 2001)

דוּלוֹס מִיקֶל הכותבת בקטלאנית נולדה בעיר לְיֶיְדָה שבצפון-מזרח ספרד בשנת 1960. עיקר עיסוקה בכתיבה ספרותית, בכתיבה עיתונאית ובהוראה. עם ספריה נמנים, בין השאר, “הרוח והבית הסגור” (1990), “ספר הגברים” (1998), “שירי הייקו של נהג המשאית” (1999), “צוענייה רוק” (2000), “חזיר בר” (2001), “רוחות האדמה” (2004), “הצופה בטלוויזיה” (2010), “הפרח הסמוי מן העין” (2011), “כפפת הפלסטיק הוורודה” (2016), “איכתיאוזאורוס” (2019) ו”תֶּפֶר” (2021).

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מקטלאנית