באחד הימים

אֵוָה קִילְפִּי

בְּאַחַד הַיָּמִים יִשְׁתַּנֶּה הַכֹּל בְּעֵינַיִךְ.
גַּם סֵפֶר הַבִּשּׁוּל.
לֹא תִּרְאִי אוֹתוֹ עוֹד כְּמוֹ בֶּעָבָר.
תִּרְאִי בּוֹ רַק חַיִּים הֲרוּסִים:
מָה עִוְרִים הָיִינוּ.

סִלְחִי לִי, אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים
הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַצְּלָעוֹת גּוֹעוֹת עַל צַלַּחְתָּם,
וּמִתּוֹךְ הַנַּקְנִיק נִשֵּׂאת לְאָזְנָם פְּעִיָּה חֲלוּשָׁה.
אֲנָשִׁים רַכֵּי-לֵב.
וּכְשֶׁהֵם רוֹאִים פִּרְסוֹמוֹת
וְשֻׁלְחָנוֹת גְּדוּשֵׁי שֶׁפַע
בְּאָזְנֵיהֶם מִתְנַגֵּן הַשִּׁיר:
“בְּשָׂרִי מָתוֹק, דָּמִי סָמִיךְ…”
וּבְתוֹר הֶמְשֵׁךְ נִשְׁמָעוֹת הַמִּלִּים:
“בְּכָל פַּעַם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ,
עֲשׂוּ זֹאת לְפָחוֹת לְזִכְרִי.”

אווה קילפי נולדה ב-1928 במחוז קרליה, אזור שהיה שייך לפינלנד ושכיום הוא חלק מרוסיה. למן שנת 1959 ואילך הייתה הכתיבה תחום עיסוקה העיקרי של קילפי, שפרסמה מאז יותר משלושים ספרים: שירה, רומאנים, קובצי סיפורים קצרים, ספר זיכרונות, מסות ותסכיתים. שירתה מתמקדת בעיקר ביחסים בין אדם לרעהו – זוגיוּת, הורוּת, בדידוּת, חברוּת, התמודדוּת אמיצה עם הזִקנה ועם המוות – ובמארג הקשרים הסבוכים בין האדם לבין עולם החי והצומח. מבחר נרחב משיריה שתורגם לעברית, “הפרפר חוצה את הכביש“, ראה אור בהוצאת כרמל לפני כעשור. הרומאן שלה, “מחול הכלולות”, מ-1973, הוא הנחשב בכתביה. באחד משיריה כתבה: “מצידי תאמין שהכול הוא פוליטיקה, אני מאמינה שכל יום הוא סיפור”.

אתר אנימלס – למען בעלי החיים (לשעבר אנונימוס)
לדף תרגומי שירה מפינית