רמי סערי
תּוּכַל לִכְתֹּב בְּמַחְבֶּרֶת חַיֶּיךָ
“קָרָא” אוֹ “קָרָה” אוֹ “קָרַע”,
אֲבָל גַּם אִם תַּכֶּה בְּךָ הַקָּרָה
אוֹ יִתְעַלֵּל בְּךָ הַכְּפוֹר,
גַּם אִם תָּשׁוּב וְתִזָּכֵר
בִּשְׁלַל מִינֵי הַבְּעֵרָה
וְגַם אִם בְּזִכְרוֹנְךָ
יַעֲלֶה אַךְ וְרַק הָאוֹר,
גַּם אִם תָּשׁוּב בַּהֲזָיוֹת
אֶל כָּל מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת אֵרַע
וְגַם אִם זוּלַת הַהֲזָיָה עַצְמָהּ
מְאוּמָה לֹא עוֹד תִּזְכֹּר,
דְּבַר-מָה מִן הַכְּתִיבָה וּמִן הַקְּרִיאָה
יִצְטַבֵּר, וְאוֹתוֹ תֶּאֱגֹר. וּבְלִי לִנְטֹר טִינָה
עַל הַזְּמַן שֶׁעָבַר וְשֶׁיַּעֲבֹר, לִפְנֵי שֶׁתַּפְטִיר
“רוּת. סוֹף,” תְּשַׁנֵּן שׁוּב וָשׁוּב בְּלַהַט
“עֲבֹר!” וְאַחַר כָּךְ תּוֹסִיף: “וּנְצֹר.”
מתוך “על מפתן אינסוף הזמן“, הוצאת רימונים, 2024
האתר של נילי דגן
חזרה לדף יצירת המשורר