רמי סערי
הַמְנַצְּחִים אֵינָם נִזְהָרִים. וְכִי לָמָּה לָהֶם?
לַעֲנִיּוּת דַּעְתָּם הִרְוִיחוּ בְּיֹשֶׁר אֶת זְחִיחוּת דַּעְתָּם.
אֵלֶּה בֵּינֵיהֶם שֶׁלָּמְדוּ דְּבַר-מָה עַל עֹשֶׁר הַסִּפְרוּת הַפִינִית
עֲשׂוּיִים לָדַעַת, טִפָּה בַּיָּם, שֶׁמִּישֶׁהִי בְּפִינְלַנְד,
אֵוָה-לִיסָה מַנֶּר שְׁמָהּ, כָּתְבָה פַּעַם סֵפֶר
וּשְׁמוֹ “הִזָּהֲרוּ, הַמְנַצְּחִים”.
הַסֵּפֶר הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת מְתֻרְגָּם לְעִבְרִית
כְּדֵי לְהַזְהִיר יְהִירִים שֶׁאֵינָם זְהִירִים, אֲבָל
בַּאֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים הַפִינִים עָשָׂה עוֹרֵךְ הַדִּין שְׁרִירִים
וְהֶחְלִיט שֶׁלֹּא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה. אַנְשֵׁי דִּין וָסֵדֶר,
מִשְׁמַעַת וּמִשְׁטָר, הֵן יוֹדְעִים טוֹב יוֹתֵר
מִכָּל הָעוֹלָם וַאֲחוֹתוֹ אֵיךְ הָעוֹלָם
צָרִיךְ לְהִתְנַהֵל וְכֵיצַד עָלָיו
לְהֵרָאוֹת. לָכֵן גַּלְגַּל הָאֱמֶת
שֶׁל הַמְנַצְּחִים יִהְיֶה
גַּם לְהַבָּא רוֹלֵטָה.
וּמַה בַּאֲשֶׁר לַמְנֻצָּחִים?
הַשּׂוֹרְדִים בֵּינֵיהֶם יוּכְלוּ לְהִתְנַחֵם בַּנֶּצַח אוֹ בַּמָּחָר.
מתוך “על מפתן אינסוף הזמן“, הוצאת רימונים, 2024
האתר של נילי דגן
חזרה לדף יצירת המשורר