רמי סערי
סֵפֶר שֶׁכּוֹלֵל מֵאָה שִׁירִים? אֵיפֹה הֵם בִּכְלָל,
הַמְשׁוֹרְרִים, הֲרֵי כַּיּוֹם,
בִּלְשׁוֹן הָעָם, מִמֵּטֶר אוֹתָם לֹא סוֹפְרִים,
וְגַם הַסּוֹפְרִים, הַמְחַבְּרִים וְיֶתֶר הַמְדַבְּרִים וְהַמְכַרְכְּרִים
בִּדְבַר זְכֻיוֹת יוֹצְרִים, לָרֹב נֶאֱלָצִים לְמַמֵּן בְּמוֹ כַּסְפָּם
אֶת הַפִּרְסוּם שֶׁל מַה שֶּׁכָּתְבוּ, אַחַת הִיא אִם זוֹ שִׁירָה
אוֹ סְפָּאם. כְּדֵי לְהַקְהוֹת אֶת עֻקְצָהּ שֶׁל הַשִּׁירָה,
הַשִּׁיטָה הַנּוֹכְחִית חִבְּרָה גְּמָרָא: למה לי קרא?
גמרא גמירי לה. אָכֵן, נָזִיר, נָזִיר וְלֹא רֹאשׁ עִיר.
עֶקְרוֹנִית, זֶהוּ סוֹף הַשִּׁיר, אֲבָל בְּסֵפֶר שִׁירֶיךָ הַזֶּה
יֵשׁ רַק תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה שִׁירִים. לֹא? (שֶׁקֶר וְכָזָב
הֵם בְּנֵי אֵם וְאָב, אַךְ בְּנֵי אָב וְאָב הֵם נְהַר אַכְזָב.
וּבְנוֹת אֵם וְאֵם? אַלְלָה יְרַחֵם.) עֶקְרוֹנִית, כְּבָר מִזְּמַן
חָדַלְתִּי לִסְפֹּר: תַּפְקִידִי אֵינוֹ לְהוֹצִיא לָאוֹר, אֶלָּא לְהַתְרִיעַ
מִפְּנֵי הַחֹשֶׁךְ בְּעֵת שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה עוֹד בְּהַרְחָבַת אֳפָקִים,
כִּי אִם בִּבְנִיַּת מַעֲקִים לְטוֹבַת הַמַּכִּים, לֹא עוֹד רַק
בַּמַּעֲמַקִּים, עַכְשָׁו גַּם בְּרֹאשׁ חוּצוֹת. בָּעוֹלָם שֶׁנִּבְנֶה כָּעֵת
אָבַד הַכֶּלַח עַל הָעֵט: טוֹב לָהֶם עִם חָכְמַת הַטֵּלֵפוֹנִים,
נָעִים לָהֶם לְהִסְתַּבֵּךְ בְּרֶשֶׁת חֶבְרָתִית, קַל בְּהַרְבֵּה לְהַקְלִיד,
לְהַקְלִיט, לְצַלֵּם וּלְהַחֲלִיף צְבָעִים כְּמוֹ זִיקִית, וְהַכֹּל כְּבָר פָּשׁוּט
לְאֵין עֲרֹךְ וּמְסֻבָּךְ יוֹתֵר מִבְּרוֹךְ. בֶּעָתִיד גַּם בְּרֶכֶב מִשֶּׁלָּכֶם
יִשָּׁמַע קוֹלְכֶם לְאָזְנֵי זוּלַתְכֶם, וְלֹא רַק מִפְּנֵי בִּגְדֵיכֶם
לֹא תּוּכְלוּ לְהַסְתִּיר עוֹד אֶת עֲלִיבוּת עֵירֻמְּכֶם. וּבַתְּקוּפָה
שֶׁאָדָם לֹא יִגְרֹב בָּהּ גֶּרֶב אוֹ יַחֲלֹץ נַעַל בְּלִי שֶׁהַדָּבָר יִוָּדַע,
תָּמִיד כִּבְיָכוֹל לְטוֹבַת בְּטִיחוּתוֹ, אֶעֱשֶׂה סוֹף סוֹף שָׁלוֹם
מִלְּמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה, הַסִּפּוּר, כָּךְ אוֹ כָּךְ, יִמָּשֵׁךְ,
וּבְנִגּוּד לַמַּרְצֵעַ בַּשַּׂק, לַמֶּלֶל הַחֲמַקְמַק וּלְשֵׁרוּת הַדֹּב,
אַהֲבַת חַיַּי, לִילִיקָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶחְדַּל לֶאֱהֹב, תְּמִידִית
כְּאוֹב קָרוֹב, תִּתְקָרֵב וְתִתְרֹם וְתוֹסִיף לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתֵנוּ,
כְּדַרְכָּהּ. לַיְלָה טוֹב.
מתוך “על מפתן אינסוף הזמן“, הוצאת רימונים, 2024
האתר של נילי דגן
חזרה לדף יצירת המשורר