מרפסת אחורית עם נוף

כְרִיסְטוֹס פִּיתָארָס

בֶּכִי שֶׁל תִּינוֹק בְּמֶרְחַק-מָה
דּוּד הַחִמּוּם בַּמַּרְתֵּף לֹא חָדַל אַף לְרֶגַע
צִפּוֹר כָּלְשֶׁהִי עָצְרָה בְּמִרְפַּסְתִּי וּמְזַמֶּרֶת
הַשֶּׁמֶשׁ מְתַכְנֶנֶת בְּלַהַט
וַאֲנִי שֶׁזֶּה עַתָּה נִפְטַרְתִּי מִכִּיַּח
שׁוֹכֵב מְצֻנָּן בַּמִּטָּה
בְּדִמְיוֹנִי לְרַבִּים תְּנוּחָתִי לֹא הָיְתָה נוֹחָה
אֲבָל אֶת דַּעְתִּי הִיא מְנִיחָה

(מתוך “יָמִים צְחוֹרִים”, 2013)
Χρήστος Πυθαράς: Πίσω μπαλκόνι με θέα (“Λευκές μέρες”, 2013)

כְרִיסְטוֹס פִּיתָארָס הוא משורר ובמאי קולנוע יווני, שהתפרסם בעיקר הודות לסרטיו “יחסים סמויים” (2006), “אושר” (2016) ו”סופי: יום אחד נוסף” (2018), אבל גם בזכות ספרי השירה שכתב ובכללם “ימים לבנים” (2013) ו”נוכחותי מתחת לרגלייך” (2018).

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מיוונית