דיוקן עצמי

לוּאִיסָה פוּטוֹרַנְסְקִי

לֵב
עֲדַיִן
כּוֹכָבִי
סְנֶה בּוֹעֵר
פֶּרַח חֲמָמָה מְאֻחָר
לִפְעָמִים צַבָּר
עִם אוֹתוֹ חֹמֶר שֶׁל יְהוּדָה
אֲסַפְסוּף זֶפֶת
נִסְדָּק
מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

הופיע בספר פסטיבל המשוררים הבינלאומי הרביעי, ירושלים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997

המשוררת והסופרת הארגנטינאית היהודייה לוּאִיסָה פוּטוֹרַנְסְקִי נולדה בבואנוס איירס בשנת 1939. לאחר שלמדה משפטים בעיר הולדתה והוסמכה לעריכת דין, חייתה תקופות ממושכות באיטליה, בסין וביפן, ובשנת 1981 השתקעה בפריז, שם עבדה כמתרגמת, כמתורגמנית וכעורכת, עד פרישתה לגמלאות, במרכז ז’ורז’ פומפידו ובסוכנות הידיעות הצרפתית. ביותר מעשרים הספרים שכתבה, מחשבותיה משקפות נאמנה את העושר התרבותי, הלשוני והרוחני העצום שצברה במשך שנות חייה, ולא בכדי היא זכתה הן למלגות והן לפרסים ספרותיים יוקרתיים בספרד ובצרפת, בארגנטינה ובארצות הברית. אסופה עברית משירתה שתיקרא “שנות ארגנטינה” עתידה לראות אור בהוצאת “ביטאון שירה”.

לדף תרגומי שירה מספרדית

Luisa Futoransky

AUTORRETRATO I

corazón
todavía
estelar
zarzardiente
tarda flor de invernadero
a veces cactus
con este betún de Judea
vulgo asfalto
cuarteado
bajo los pies.