פדריקו גרסיה לורקה
חפצי לבכות. לך אגלה זאת כדי שאותי תאהב ותבכה, כאשר לילה של זמירים יכה בי אתך, עם פגיון ונשיקות.
חפצי לקטל את העד היחיד שנכח בהרצח כל פרחי, להפך את בכיי, את זעותי לחטים קשות בגלעד תמיד.
שלא יגמר לעולם הסבך של אהבה הדדית לוהטת בשמש תשושה ובסהר שח.
למות מה שלא תאבה לתת לי ולא ארצה ממך. הוא יקח לו אף את צל הבשר הרוטט!
זהו השיר החמישי בסדרה “סונטות של האהבה החשוכה”, שכתב פדריקו גרסיה לורקה לאהובו האחרון, רפאל רודריגס רפון. שירי הסדרה התפרסמו רק שנים רבות אחרי מות המשורר, הם כלולים בספר חדש של שירי לורקה שיראה אור בהוצאת כרמל בשנה הבאה
פֵדֵרִיקוֹ גַרְסִיָּה לוֹרְקָה (1936-1898) היה מגדולי המשוררים הספרדים בכל הדורות. “רומנסרו צועני / אודות“, ספרו השלישי שראה אור בתרגום רמי סערי לעברית, התפרסם בהוצאת כרמל בתחילת 2019. לספר זה קדמו “משורר בניו יורק” (1999) ו”המשורר אומר את האמת” (2002). הספר הראשון כלל יצירה אחת ויחידה, “משורר בניו יורק” (1930-1929), בספר השני היו כלולות שש יצירות: “שירים בפרוזה” (1928-1927), “ארץ וירח” (1930-1929), “דיוואן התמרית” (1934-1931), “שישה שירים גלגיים” (1934-1932), “בכי על אִיגְנַאסְיוֹ סַאנְצֶ’ס מֵחִיָּאס” (1934) ו”סונטות של האהבה החשוכה” (1936-1935). לשני הספרים האלה נלוו מבוא והערות. קוראי העברית שיתוודעו לשלושת ספרים אלה יזכו אפוא להכיר את מכלול יצירת לוֹרְקָה בשתים-עשרה שנות חייו האחרונות.