פרננדו פסואה
הסרתי את המסכה, וראיתי את עצמי בראי.
הייתי הילד מלפני שנים כה רבות.
לא השתניתי בכלל…
זה היתרון בכך שיודעים להסיר את המסכה.
להיות תמיד הילד,
העבר שהיה
הילד.
הסרתי את המסכה
ועטיתי אותה שוב.
כך, בלי המסכה.
ואני חוזר אל התקינות כמו לתחנה סופית.
מתוך “שירת אלורו דה קמפוש”, 11 באוגוסט 1934
מפורטוגלית: רמי סערי, פרנסישקו דה קושטה ריש