ריבה

סוּנַאי אָקִין

בִּכְלָל לֹא יָכֹלְתִּי לְחַיֵּךְ
לְמַרְאֲשׁוֹת מִטַּת חָלְיָהּ
מִשּׁוּם כָּךְ
לֹא שָׂמָה אִמָּא לֵב
לְגֻמַּת הַחֵן
בְּלֶחְיִי הַשְּׂמָאלִית

כַּאֲשֶׁר עַל שִׁדָּתָהּ
הָלְכוּ וְנֶעֶרְמוּ הַתְּרוּפוֹת
יָכֹלְתִּי לִשְׂמֹחַ
בְּגוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים
שֶׁהֵקַמְתִּי מִקֻּפְסוֹתֵיהֶן

וְלֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת
שֶׁהַצֶּבַע הַיָּחִיד
בְּחַיֵּי אִמִּי
הָיָה הָרִבּוֹת
בַּצִּנְצָנוֹת
שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַמַּדָּפִים.

Sunay Akın: Reçel

המשורר והעיתונאי סוּנַאי אָקִין נולד בשנת 1962 sunai akinבעיר טרבזון שבצפון טורקיה. נוסף על הכתיבה הספרותית והעיתונאית עוסק אָקִין בהוראה באוניברסיטת מרמרה ובבית ספר לאמנויות הבמה. הוא גם מגיש תכניות רדיו וטלוויזיה פופולריות, ובשנת 2005 הקים את מוזיאון הצעצועים של איסטנבול. עם ספריו נמנים “מכאובים עתיקים” (1991), “סהרון וכוכב ים” (2000) ו”לוליין המגדל” (2004).

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מטורקית