בכל זאת

אִישְׁטְוָאן וָשׁ

כֵּן, הַסִּפּוּרִים הִגִּיעוּ לְקִצָּם,
אוֹ כִּמְעַט לְקִצָּם. אֵין צֹרֶךְ
בְּדִמְיוֹן פָּרוּעַ כְּדֵי לְסַכְּמָם:
תָּם וְנִשְׁלַם הַזְּמָן לַחֲזָרָה.
אַךְ מִי הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁשְּׁנֵינוּ,
שֶׁעוֹד אֵשֵׁב אִתָּךְ שָׁעָה רַבָּה
בְּרֶדֶת הַחֲשֵׁכָה, שֶׁבְּכָל זֹאת עוֹד נֵשֵׁב בְּיַחַד
לְצַד הַיַּיִן הָאָדֹם? וְעוֹד מָה, אִם בְּכָל זֹאת?
מָה עוֹד? לָרֵיחַיִם אֵין אֶבֶן,
וּבְכָל זֹאת קֶמַח נִטְחָן, בְּכָל זֹאת מַרְגָּלִיּוֹת מוּפָקוֹת.
אָז הַס! מַעְלָה-מַעְלָה אֶל הָאֵינְסוֹף הַמַּלְבִּין,
שָׁם עָפוֹת צִפֳּרִים בְּלִי כָּנָף,
נֶעְלָמוֹת בִּגְנֵבָה, כָּךְ יָאֶה לָנוּ,
אֶל הַהַרְפַּתְקָה הָעַזָּה, הָאַחֲרוֹנָה.
וּבְכָל זֹאת טוֹחֲנוֹת הָרֵיחַיִם בְּלִי אֶבֶן,
וּבְכָל זֹאת נִטְחָן קֶמַח וּמוּפָקוֹת מַרְגָּלִיּוֹת,
וּבְכָל זֹאת כָּל זֶה קָרָה, וּבְכָל זֹאת הַשֶּׁבַח לָאֵל,
קָרָה כְּפִי שֶׁהִתְאַפְשֵׁר, אֵרַע כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר.
וְאַתְּ וַאֲנִי. וְאִם אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ יִפֹּל בַּחֲטָף?
צִפֳּרִים יָעוּפוּ בְּכָל זֹאת, צִפֳּרִים בְּלִי כָּנָף.

(מתוך “בְּכָל זֹאת”, 1985)
(Vas István: Mégis (“Mégis”, 1985

המשורר, הסופר והמתרגם ההונגרי אִישְׁטְוָאן וָשׁ נולד בבודפשט בשנת 1910 ומת בעיר הולדתו בשנת 1991. דרכו הספרותית החלה בראשית שנות הארבעים בעיקר כמתרגמן של “הצוואה הגדולה” מאת וִיּוֹן ושל שירת אפולינר להונגרית, אולם בשל מוצאו היהודי נרדף וָשׁ במשך מלחמת העולם השנייה והוסתר בידי אשתו השנייה ואחדים מחבריו. בתום המלחמה עבד בהוצאת ספרים והתעמת פעמים אחדות עם עסקנים מרקסיסטים אשר מונו מטעם השלטון הקומוניסטי החדש לפקח על מדיניות התרבות והספרות של הונגריה. במשך שנות החמישים נאסר פרסום כתביו. וָשׁ פירסם, בין השאר, את קובצי השירה “רגע רומאי” (1947), “שמש מחתרתית” (1965), “דיוקן עצמי משנות השבעים” (1975) ו”בכל זאת” (1985).

הופיע באתר של נילי דגן ובמדור ספרים “הארץ”
לדף תרגומי שירה מהונגרית