מרי וליסו
אני לא בונה! ששת הימים תבנו בזעת אפכם. ותראו מה יצא מזה! איזה מרוץ נורא התעבר בסלמס האלה!
לא בונה! לא יכולה – היום השביעי כבר מזמן. אני צריכה מנוחה. ובכל זאת – בדרך לשנת אחר הצהרים – מחשבה קטנה מכבידה עלי. בו בזמן, כן, גם עליה תפל תרדמה. שאני – כל אימת שעבדתי לא הזזתי פרח. שהפרחים יזיזו את עצמם! יש להם אור, כלורופיל.
ואני יכולה לנוח בשלום. זמן יש לי די והותר.