לוּלְיֵטָה לֵשָׁנָאקוּ
הֵם מֵתִים בְּזֶה אַחַר זֶה:
הַשְׁלָכַת רְגָבִים עֲלֵיהֶם נֶעֶשְׂתָה שִׁגְרָתִית
כִּמְעַט כְּמוֹ פִּזּוּר מֶלַח עַל אֹכֶל.
כֻּלָּם שַׁיָּכִים לְאוֹתוֹ הַדּוֹר, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי,
וּלְיֶתֶר דִּיּוּק, כֻּלָּם בְּנֵי אוֹתָהּ הַתְּקוּפָה,
וְיַלְדֵי תְּקוּפָה הֵם כִּכְלָבִים קְשׁוּרִים לְמִזְחֶלֶת
בְּחִפּוּשָׂם אַחַר זָהָב:
עֲלֵיהֶם לָרוּץ בְּיַחַד, וָלֹא – יִכָּשְׁלוּ לְחוּד.
הַתְּקוּפוֹת אֵינָן מָתֵמָטִיקָה, אֶלָּא מַסְרְקוֹת,
מַסְרְקוֹת הַמְדַכְּאוֹת כָּל מֶרֶד שֶׁל הַשְּׂעָרוֹת
בְּתֹם פְלִירְט מְטֹרָף שֶׁל אָדָם עִם עַצְמוֹ.
(מתוך ילדי הטבע”, 2006)
לוּלְיֵטָה לֵשָׁנָאקוּ נולדה בעיר אֶלְבָּסָן שבדרום אלבניה בשנת 1968. היא למדה לשון וספרות אלבנית באוניברסיטת טירנה, ובמשך שנים אחדות עסקה בעריכת כתבי העת הספרותיים “קול הנוער” ו”אור”. זכתה על יצירתה בפרסים יוקרתיים ובינתיים פירסמה שמונה ספרי שירה החל ב”פרלוד פואטי” (1990) וכלה ב”כמעט אתמול” (2012).
הופיע באתר של נילי דגן, 2017