אימו של המשורר

ויסר ז’יטי

כשאתה דופק על דלתה,

ותהיה אשר תהיה –

השמש במלואה

או סערת פתאם,

צל הלילה,

מלאך

או חיל,

אשת רחוב, יתום,

יער נודד

או נהר הסטיכס –

היא לעולם איננה שואלת:

“מי זה?”,

אלא פותחת את הדלת

בלבביות

ומיד,

כך שנראה לך

שכלל לא היתה שם דלת.

המשורר והסופר ויסר ז’יטי נולד בשנת 1955 בעיירה לושניה (דרום אלבניה), למד שפה וספרות אלבנית בטירנה ועבד חמש שנים כמורה בכפרים שבצפון-מזרח ארצו. בעקבות פרסום ספר שיריו הראשון, “זריעת הבדידות” (1980), נאסר ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר עם עבודת פרך בעוון “הסתה ותעמולה”. אחרי שחרורו פירסם את הספרים “זיכרון האוויר” (1993), “אני משליך גולגולת למרגלותיך” (1994), “הדלתות החיות” (1995) ו”רגלי דוד” (1996). בתחילת שנות התשעים מונה ז’יטי לנספח תרבות בשגרירות אלבניה ברומא.

חזרה לדף תרגומי שירה מאלבנית