משורר ס’
“הַשּׁוֹגוּן הַחֲמִישִׁי”
הוּא שֵׁם סִפְרִי הַשִּׁשִּׁי,
כְּשֵׁם שֶׁהַדֶּגֶל שֶׁל אֶסְטוֹנְיָה מוֹפִיעַ
עַל כְּרִיכַת סִפְרִי הָרִאשׁוֹן.
וְאֵין זֶה כְּדֵי לְהַכְנִיס יְסוֹד נוֹסָף
לְשִׁירָתִי, שֶׁעֵרֶבְרַב שֶׁל זָרִים חוֹגֵג בָּהּ,
אוֹ כְּדֵי לְתַבֵּל עוֹד יוֹתֵר
אֶת תַּבְשִׁילִי הֶחָרִיף מִמֵּילָא
לְחִכָּם שֶׁל רַבִּים, שֶׁהֲרֵי
יֵשׁ כְּבָר יַפָּנִי בְּאַמְתַּחְתִּי
(ע”ע “גְּבָרִים בַּצֹּמֶת”,
סִפְרִיַּת פּוֹעֲלִים, 1991, עמ’ 53).
אַךְ כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר בַּגַּן,
שֶׁיָּנָגִיסָאוָּה יוֹשִׁיאָסוּ הֵקִים
בְּמִצְוַת טוֹקוּגָאוָּה צוּנָיוֹשִׁי
עַל סַף הַמֵּאָה הַי”ח,
וְחוֹשֵׁב עַל מַה שֶּׁנּוֹתַר
מִשְּׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה אֲתָרִים,
שֶׁהֻקְדְּשׁוּ בּוֹ לְשִׁירָה, בָּרוּר לִי,
שֶׁזֶּהוּ שֵׁם הַסֵּפֶר הַזֶּה –
לְזֵכֶר הַשַּׁלִּיט
שֶׁהָעָם לֹא סָבַל עוֹד,
כִּבְיָכוֹל בְּשֶׁל חִבָּתוֹ לִכְלָבִים.
בריגדה בינלאומית בפאתי בגדד
קוֹמַנְדָּנְטֶה מְחַמַּד בְּזָאזִי,
אַתָּה הַמְגַיֵּס גְּבָרִים מְזֻיָּנִים
מִמָּרוֹקוֹ, מִסּוּדָאן, מִתֵּימָן וּמֵעַמָּאן,
עֵינַי צוֹפוֹת בְּךָ קְרוּעוֹת לִרְוָחָה
בֵּין מִבְזְקֵי קוֹקָה קוֹלָה
וּמַהֲדוּרוֹת ג. יָפִית.
כַּמָּהסְפָרִים, כַּמָּה שָׁנִים,
נִשְּׁקוּ לְפָנֶיךָ וְסִמְּנוּ אֶת הַוִּי
עַד שֶׁשָּׁקְעוּ בְּכֻרְסָה בּוּרְגָּנִית
אוֹ הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר?
אַךְ לֹא זֶה דִּינְךָ, מְחַנֵּךְ מִתְאַבְּדִים,
כִּי אַתָּה רָץ לִכְתֹּשׁ אֶת הַמַּעֲרָב
עִם הַטּוּרִיָּה וְהַשִּׁבְּרִיָּה
וּמְכוֹנִיּוֹת הַתֹּפֶת.
וְעַד שֶׁאַלְלָה יַחְלִיט
מַה יֵּעָשֶׂה בְּךָ,
עוֹדְךָ חָפְשִׁי לְהַבִּיט בַּלֵּילוֹת
בַּסַּהַר הֶעָשֵׁן שֶׁל הַסַּהַר הַפּוֹרֶה.
השירים מתוך “השוגון החמישי“, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
טבעות השנים
שׁוּב וָשׁוּב שׁוֹאֲלִים אוֹתִי, אִמָּא,
עַל הַטַּבַּעַת הַשְּׁחֹרָה, זוֹ הָעֲנוּדָה
עַל הַשְּׁנִיָּה מִשְּׂמֹאל, מַתָּנָה
שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֵּךְ. וְאֵינִי בּוֹשׁ לוֹמַר
שֶׁזּוֹ טַבַּעְתֵּךְ – אוֹת שֶׁאֲנִי רַוָּק מִמֵּךְ
וְנָשׂוּי אִתָּךְ וְגָרוּשׁ מִמֵּךְ
וְאַלְמָן שֶׁלָּךְ. שׁוֹאֲלִים וְשׁוֹאֲלִים
עַל הַטַּבַּעַת הַשְּׁחֹרָה
וְעַל הַטַּבָּעוֹת הַשְּׁחֹרוֹת סְבִיב עֵינַי,
דּוֹרוֹן שֶׁנָּתְנוּ לִי הַחַיִּים
וְלֵילוֹת חַסְרֵי מָנוֹחַ.
וַאֲנִי עוֹנֵד אוֹתָן וְאוֹתָם,
תְּלָמִים שֶׁל גִּיל בֶּחָרִישׁ הֶעָמֹק.
אַתְּ הָיִית וְעוֹדֵךְ הַבְּהֵ”א הַיְדִיעָה,
אַלְמָנָה מַקְסִימָה שֶׁל שְׁנוֹתַי.
טַיְגָה
הַבָּתִּים שֶׁעַל גְּדַת הַנָּהָר
נִתְלָשִׁים, נִסְחָפִים כְּמוֹ כְּלוּם.
זֶה לֹא סֶרֶט עַכְשָׁיו, יָפָתִי,
זֶה פִּגְעֵי מֶזֶג הָאֲוִיר.
מִי שֶׁנּוֹלָדִים כָּעֵת
עֲשׂוּיִים עוֹד לִזְכּוֹת לַחֲווֹת
נִסִּים וְנִפְלָאוֹת:
שַׁפַּעַת עוֹפוֹת, גִּשְׁמֵי זַלְעָפוֹת,
עוֹלָמוֹת מִתְכַּלִּים אֶל קִצָּם.
מִי שֶׁיַּאֲרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵינוּ
אוּלַי יִרְאוּ אֶת הַקֹּטֶב בְּלִי שֶׁלֶג
וְאֶת הַקַּרְחוֹן בְּלִי קֶרַח,
אֶת הָאִי שֶׁנֶּהְפַּךְ לִתְהוֹם
עָמֹק בְּתַחְתִּית הָאוֹקְיָנוֹס,
אֶת הָהָר בְּפִסְגַּת הָרֶכֶס
כְּשִׂרְטוֹן נִדָּח וְשָׁכוּחַ,
בְּלִי שָׂרִיד וָזֵכֶר לִכְמִיהָתִי
לְעֻגַּת רְצָפִים וּלְצַפַּחַת מַיִם.
בעֵינַי, עַל כָּל פָּנִים,
יָפִים מִכֹּל הֵם פָּנַיִךְ
בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ צוֹפָה אִתִּי
בְּחַדְשׁוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה.
כְּשֶׁמִּגְּדַת הַנָּהָר נִתְלָשִׁים הַבָּתִּים,
רַק בְּקֹשִׁי מַסְפִּיקִים יוֹשְׁבֵיהֶם
לִסְחֹב עַל גַּבָּם אֵיזוֹ סַבְתָּא זְקֵנָה
אוֹ לָשֵׂאת בְּחֵיקָם אֶת כַּלְבָּם הָאָהוּב.
וְאֵינֶנִּי תָּמֵהַּ עַל כָּךְ כְּלָל וּכְלָל
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּפָנַיִךְ, כַּלְבָּה:
נְגִיעָה אַחַת מִלְּשׁוֹנֵךְ שָׁוָה
יוֹתֵר מֵאֶלֶף מְלֻמָּדִים.
השירים מתוך “טבעות השנים“, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
להיות המזל המזדמן
לַעֲבֹר בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם
בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁעָבַרְתָּ
כְּדֵי לָתֵת לַכְּלַבְלָב הַמְדֻבְלל
מִגֶּשֶׁם –
טוֹרְטוּגֵרוֹ, קוֹסְטָה רִיקָה –
כִּמְעַט מַחֲצִית מֵאֲרוּחַת הַבֹּקֶר,
אֶת כָּל הַחֲבִיתָה.
לְפַצּוֹת שְׁנֵי כַּלְבֵי רְחוֹב
בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁל טִירָנָה:
רֶבַע עוֹף שֶׁהָיָה אֵי-אָז תַּרְנְגֹלֶת
וְעוֹד רֶבַע עוֹף
וְעוֹד קְצָת.
לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ אֲרֻכּוֹת
עִם שְׁנַיִם מֵאוֹבְדֵי הַדֶּרֶךְ:
עִם מִי שֶׁרָצָה לְהִצְטָרֵף
לְלִגְיוֹן הַזָּרִים וּוִתֵּר,
וְעִם הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הַמְעֻרְעֶרֶת
שֶׁרָצְתָה רַק הַכֹּל
קְצָת יוֹתֵר מִקְּצָת.
לָתֵת לַגְּבָרִים קְצָת יוֹתֵר מֵהַכֹּל,
לְאֵינְסְפוֹר כְּבוּיֵי הָעֵינַיִם,
גַּם לָהֶם בְּבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס
שֶׁרוֹצִים הַכֹּל וְלֹא כְלוּם.
לַחֲזֹר תָּמִיד לַכַּלְבָּה, לַכַּלְבָּה,
לְטַיְגָה וּלְלִילִיקָה, לִשְׁתֵּי
צְמֵאוֹת הָאַהֲבָה בְּאָתוּנָה וּבִירוּשָׁלַיִם:
לִנְדֹּד בַּחוּץ וּבִפְנִים בְּלִי סוֹף,
בְּלִי סוֹף וְעַד הַסּוֹף
לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר
חַיּוֹת מְרֻצּוֹת,
שֹׁבֶל אֹשֶׁר מִזְדַּמֵּן.
מתוך “מבוא לבלשנות מינית“, הוצאת כרמל, 2013
הלסינקי בינואר
“לְהִדָּרֵס לַמָּוֶת בַּדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדָה?”
“כֵּן, כְּמוֹ גָאוּדִי, כְּמוֹ אַנְגֵלוֹפּוּלוֹס,”
אָמַרְתָּ בְּלַהַט שֶׁל בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ,
שֶׁדַּעְתּוֹ טֶרֶם נִטְרְדָה דֵּי צָרְכָּהּ
מֵחֲמַת פִּצּוּיֵי פִּטּוּרִין, קֻפּוֹת גֶּמֶל,
רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן וְקִצְבַּת נָכוּת.
“אֲבָל כָּל הַזְּמַן עוֹדוֹ לְפָנֶיךָ,”
אָמַרְתִּי בִּידִיעָה שֶׁאֲנִי מְשַׁקֵּר,
שֶׁהֲרֵי הַזְּמַן עוֹדוֹ לְפָנֵינוּ
רַק בְּתַרְבּוּת הַמַּעֲרָב –
“לְפָנַי” בְּעִבְרִית בַּמָּקוֹם וּבַזְּמַן,
“אַחֲרַי” רַק בַּזְּמַן, “מֵאֲחוֹרַי” בַּמָּקוֹם –
וְאִלּוּ אֵצֶל הָאִינְדִּיאָנִים שֶׁתָּמִיד אָהַבְתִּי,
הֶעָתִיד מֵאֲחוֹר וְהֶעָבָר לְפָנִים,
כִּי מַה שֶּׁכְּבָר קָרָה – נִרְאָה,
כְּמוֹ מַה שֶּׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ,
בְּעוֹד שֶׁהֶעָתִיד נִסְתָּר
כְּמוֹ מַה שֶּׁנּוֹשֵׁף בְּעָרְפֵּנוּ.
זֶה לֹא שִׁנָּה דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר
בַּגַּן הַמֻּשְׁלָג שֶׁבּוֹ יָשַׁבְנוּ
שְׂמֵחִים וּקְפוּאִים וְעוֹלִים בָּאֵשׁ –
עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס,
מִתַּחַת לְטוֹן שָׁמַיִם שְׁחוֹרִים.
וּבְעוֹדִי מַבִּיט הָמוּם בְּעֵינֶיךָ –
שְׁתֵּי יַמּוֹת צְפוֹנִיּוֹת כְּחֻלּוֹת יוֹתֵר
מִן הַיָּם הַתִּיכוֹן בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ –
אָמַרְתִּי בַּלֵּב תּוֹדָה לַחַיִּים.
השיר פורסם במוסף “תרבות וספרות” של עיתון הארץ, 7/3/2014
הַמָּנוֹעַ שֶׁל הַמִּסְחָר
זְמַן רַב לְמַדַּי לִפְנֵי שֶׁמֻּנֵּיתִי בִּידֵי תַּלְמִידַי
לְתַפְקִיד מַרְצֶה בָּכִיר בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת סְטַארְבַּקְס,
כְּבָר הָיָה מוּבָן לִי שֶׁאִלּוּלֵא הִשְׁתַּעְבְּדוּת כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת,
לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר נִלְמָד אוֹ מוּשָׂג. אַךְ הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ
עָלַי לְהַסְכִּין עִם הָאִוֶּלֶת הַנִּכְפֵּית עָלַי מִטַּעַם בַּעֲלֵי הַבַּיִת
בְּ”תַעֲשִׂיַּת הַסִּפְרוּת” וּבִידֵי אֲדוֹנֶיהָ הַחֲדָשִׁים, כְּלוֹמַר
לְהִתְחַנֵּן שֶׁתִּקְרְאוּ אוֹ תִּקְנוּ, תַּעֲרִיכוּ כַּסְפִּית
אוֹ תְּתַגְמְלוּ? לָאו דַּוְקָא. בִּימֵי סַגְרִיר כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים
אֲנִי נִזְכָּר תְּכוּפוֹת בַּשִּׁיר עַל הַבְּלוֹרִית הָרוּסִית הַמְתֻלְתֶּלֶת –
הִנֵּה לָכֶם: Чубчик кучерявый–Борис Гребенщиков
https://www.youtube.com/watch?v=Flrc7OK_qKw,
וְהִנֵּה שׁוּב: Чубчик кучерявый – Александр Авдеев
https://www.youtube.com/watch?v=N_Z2aVtiHHQ –
וְתָמִיד בַּיֶּלֶד הַחַיְכָן שֶׁל יָוָן – אַהֲבַת חַיַּי – אוֹ נִזְכָּר בְּשִׂמְחָה
בַּשְּׂמָחוֹת שֶׁהִנְחִילוּ לִי הַכְּלָבוֹת וְהַכְּלָבִים, אַתֶּם וַאֲנִי עַצְמִי. אֵין
צֹרֶךְ לְאַיֵּם עָלַי בְּשׁוֹט, לֹא לִנְשֹׁף בְּעָרְפִּי וְלֹא לִשְׁלֹף צִפָּרְנַיִם:
דַּי וְהוֹתֵר בִּתְשׁוּקָתִי וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁל יְדִיד הַנֶּפֶשׁ לְבַל אֶחְדַּל לִיצֹר.
הַדַּחַף הַזֶּה עוֹדוֹ נִדְחָף לִי וְדוֹחֵף שׁוּב וָעוֹד. וְאִם כִּי
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע אֶל-נָכוֹן אֵיךְ נִרְאִים בִּרְגָעִים אִינְטִימִיִּים
כָּל מִי שֶׁרָצִיתִי כָּל כָּךְ, הֲרֵי אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, תּוֹדָה לָאֵל –
הוּא רָאָה.
וְדַי לִי בְּכָךְ.
*
תְּמוּרָה I
תַּקְצִיר הָאֵפּוֹס שֶׁל אִיגוֹר
תּוֹשָׁבוּת מַס בָּאֲדָמָה
הָאִי הָאָרוּר
גִינֶס, 2020
תְּמוּרָה I
הָסִירִי דְּאָגָה מִלִּבֵּךְ: לֹא נִשְׁתַּלֵּחַ הַפַּעַם
בָּרַדְיוֹ, בַּטֵּלֵוִיזְיָה, לֹא נָדוּן בַּסּוּגְיָה
אִם יֵשׁ תְּמוּרָה לָאַגְרָה, אֲבָל דָּבָר אֶחָד
נָהִיר וְאֵין עָלָיו עוֹרְרִין: מַה שֶּׁרָאִית
אֶצְלֵךְ בַּבַּיִת, רָאִית אַחַר כָּךְ גַּם בָּעוֹלָם.
אֶצְלֵךְ בַּבַּיִת רָאִית מֶה הָיָה לוֹ
לְדוֹר תָּשָׁ”ח: כֹּחוֹ תָּשׁ, רֹאשׁוֹ שָׁח.
בָּעוֹלָם אַתְּ רוֹאָה שׁוּב וָשׁוּב
וְשׁוּב וָשׁוּב תְּמֵהָה –
עוֹדֵךְ זוֹכֶרֶת אֶת יַלְדֵי הַפְּרָחִים –
אֵיךְ פָּחוֹת מִמֵּאָה הָיְתָה נְחוּצָה
(הַאֻמְנָם בַּעַל הַמֵּאָה הוּא בַּעַל הַדֵּעָה?)
לָאֱנוֹשׁוּת הָאֲנוּשָׁה שֶׁבָּהּ בָּגַרְנוּ יַחַד
כְּדֵי לְהָמִיר אֶת הַתִּקְוָה הַיְשָׁנָה, אֶת
Make love, not war
בָּאֱמוּנָה שֶׁכָּעֵת רַבִּים כָּל כָּךְ
טוֹעִים-תּוֹעִים לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ כְּעִוְרִים:
Make money, not love
וּבְכָל זֹאת נֹאמַר אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי:
אַשְׁרֵי הַיְלָדִים שֶׁבָּגְרוּ וְשָׁמוּר בְּתוֹכָם הַיֶּלֶד,
הֵם שֶׁאֵינָם נוֹפְלִים קָרְבָּנוֹת לְתַעֲמוּלַת הַזֶּבֶל,
הַזּוֹכְרִים מִי וּמָה הִיא גֶרְמַנְיָה, אֵיפֹה סִין,
הָרוֹאִים אֵיךְ אָמֵרִיקָה, כַּמָּה רוּסְיָה
וְלָמָּה הָעוֹלָם.
תַּקְצִיר הָאֵפּוֹס שֶׁל אִיגוֹר
פַּעַם בְּפַאֲתֵי סִיבִּיר, בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעֲמָמִית שֶׁל עִירִי, פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסְק-קַמְצַ’טְסְקִי, הָיִיתִי דּוֹקְטוֹרַנְט מִשִּׁכְמִי וָמַעְלָה בַּחֲרִיזָה חָפְשִׁית, וּכְמוֹ כֵן עוֹזֵר מֶחְקָר וְהוֹרָאָה בַּחוּג לְסִפְרוּת וּלְבַלְשָׁנוּת שֶׁבַּמָּכוֹן לְהַכְשָׁרַת מוֹרִים. אוּלָם כְּשֶׁהֶחְלִיט גוֹרְבָּצ’וֹב הַקּוֹץ, פּוֹץ שֶׁלֹּא יָדַע אֶלָּא לִמְצֹץ, לְהַפְרִיחַ אֶת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת לֶחָלָל הַחִיצוֹן, וְעוֹד נָתְנוּ לַזּוֹנָה הַזֶּה פְּרָס נוֹבֵל לְשָׁלוֹם, שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת, עַל יוֹנָה בְּלִי עָלֶה שֶׁל זַיִן, וְגַם בְּלִי קְצֵה קָצֵהוּ שֶׁל עֲלֵה תְּאֵנָה, נִזְכְּרָה נָטָשָׁה זוּגָתִי שֶׁסָּבְתָא רַבְּתָא שֶׁל סַבָּא שֶׁלָּהּ הָיְתָה יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין, וְהוֹדוֹת לַגְּלַאסְנוֹסְט וְלַפֵּרֶסְטְרוֹיְקָה אַצְנוּ-רַצְנוּ לִנְמַל הַתְּעוּפָה יֵלִיזוֹבוֹ כְּדֵי שֶׁנַּסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, מַמָּשׁ בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, יָשָׁר אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ: גַּם נַלְבִּישָׁהּ עַל אַפָּהּ וְעַל חֲמָתָהּ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט לִפְנֵי שֶׁיִּתְּנוּ לָאֶתְיוֹפִּים, לַסּוּדָנִים וְלָאֵרִיתְרֵאִים לְטַפֵּל בָּעִנְיָן, וְגַם לֹא נִצְטָרֵךְ לִחְיוֹת בְּאִימְפֶּרְיָה נִרְמֶסֶת תַּחַת שִׁלְטוֹן יֶלְצִין, הָרוֹדָן הַשַּׁתְיָן.
מִכֵּיוָן שֶׁבְּנִגּוּד לַנָּסִיךְ אִיגוֹר, לְרֶגַע לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִלָּחֵם בָּאַסְיָאתִים, מוּבָן שֶׁבְּמִשְׂרַד הַקְּלִיטָה לֹא קָלְטוּ הַצִּיּוֹנִים הַדֵּגֵנֵרָטִים מָה רַבָּה חֲשִׁיבוּת יְדִיעוֹתַי בִּתְחוּם הַחֲרִיזָה הֶחָפְשִׁית, אַךְ בִּזְכוּת הַשּׁוֹשֶׁלֶת הַמְמֻחְזֶרֶת וְהַנַּיֶּרֶת הַנֶּהְדֶּרֶת שֶׁל נָטָשָׁה קִבַּלְנוּ סַל קְלִיטָה לְתִפְאֶרֶת: בְּפַאֲתֵי מְבַשֶּׂרֶת הוּא אָמְנָם נִרְאָה קָטָן אַף יוֹתֵר מִפַּח זֶבֶל, אֲבָל הוֹדוֹת לְמַעֲנָק חָבִיב מִיַּד הַנָּדִיב כְּאָקָדֵמַאי לְשֶׁעָבַר שֶׁחָבַר לְבַת הָעָם הַנִּבְחָר, פָּתַחְתִּי חֲנוּת נַעֲלַיִם פִּצְפֹּנֶת (לֹא בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים, חָלִילָה!) וּבְמֶשֶׁךְ כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה זָכִיתִי בְּמַקְבִּיל לַעֲבוֹדָתִי הָרַב-מִשְׁלַבִּית כְּסוֹחֵר, בּוֹחֵר, זַבָּן, זַיַּן שֵׂכֶל וּמוֹכֵר, לַעֲסֹק מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּאָרוֹמָטוֹלוֹגְיָה הַשְׁוָאָתִית, וְאִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לִמְצֹא מַנְחֶה נָאוֹת מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, הָיִיתִי מוֹחֵק לָכֶם בְּאִבְחָה אַחַת אֶת כָּל הַזִּלְזוּל מֵהַפַּרְצוּפִים: מִזְּמַן הָיִיתִי מְסַיֵּם בְּהִצְטַיְּנוּת אֶת הַדּוֹקְטוֹרָט שֶׁהִתְמַקֵּד בְּנִתּוּחַ הַכֹּחַ שֶׁל הֶבְדֵּלֵי הַנִּיחוֹחַ בֵּין גַּרְבֵּיהֶם הַמְהַמְּמִים שֶׁל יוֹצְאֵי חֶבֶר הָעַמִּים, לְבֵין כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁל עֲרָבִים, עֲדוֹת הַמִּזְרָח, צֶ’רְקֵסִים שֶׁשִּׁמְשָׁם יִזְרַח, וְעוֹד מִגְוָן עָשִׁיר, כּוֹבְשָׁנִי וְרֵיחָנִי שֶׁל יְלִידֵי הַמִּזְהַ”ת. אֶלָּא מַאי?
בְּעֵרֶךְ עָשׂוֹר (אֱלֹהִים יִשְׁמֹר!) לְאַחַר שֶׁהִשְׁאַרְתִּי מֵאֲחוֹרַי אֶת יוֹם הֻלַּדְתִּי הַחֲמִשִּׁים, נָחֲתָה עַל רֹאשִׁי הַמַּגֵּפָה שֶׁכּוֹבְשֵׁי טִיבֵּט וּמְדַכְּאֵי הָאוּיְגוּרִים הֵפִיצוּ בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה לְכָל עֵבֶר, כְּדֵי שֶׁגַּם מִחוּץ לְאַרְצָם יִחְיֶה כָּל גֶּבֶר בְּדִיּוּק כִּרְצוֹנָם, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁ”חַיִּים” הַנְּתִינִים בְּאַרְצָם (כָּל גֶּבֶר וְכָל אִשָּׁה – אֵלֶּה הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד חָתְרוּ לְשִׁוְיוֹן, שִׁוְיוֹן מַמָּשׁ זֵהֶה לְזֶה שֶׁל שְׁנֵי אֲשָׁכִים-אַחִים נָכִים שֶׁנָּחִים, עוֹד שִׁוְיוֹן כָּזֶה וְאָבַדְנוּ): אָמְנָם בְּלִי שִׁירָה בְּצִבּוּר כְּדֶרֶךְ הָרוּסִים, אֲבָל בְּלֵית בְּרֵרָה נֵלֵךְ בְּדַרְכָּם וְכֻלָּנוּ, קוֹרְסִים, נַרְגִּישׁ הֲרוּסִים – מֵרֹב מִשְׁטוּר מַסֵּכוֹת וְרִחוּק חֶבְרָתִי (= קַרְנָבָל הַמִּתְחָרֶה בְּקַלֵּי קַלּוּת בְּמוֹלֶדֶת הַסַּמְבָּה. אוֹי בְּרָזִיל, בְּרָזִיל). וּבְכֵן, לְנֹכַח סֶגֶר בְּלִי שׁוּם סֵדֶר וְעוֹד סֶגֶר, בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי עַיִן הָרַע, וּלְבַל אֵהָפֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַת וּלְתָמִיד לְפֶגֶר, סָגַרְתִּי אֶת חֲנוּת הַנַּעֲלַיִם, וְכָל הַסְּחוֹרָה שֶׁהוֹצֵאתִי בְּעַל כָּרְחִי אֶל הָרְחוֹב, נֶחְטְפָה כְּהֶרֶף עַיִן. מוּבָן שֶׁמִּיָּד חָטַפְתִּי מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת קְנָס כָּבֵד עַל בִּזּוּי הַקָּפִּיטָלִיזְם, אֲבָל כַּעֲבֹר פָּחוֹת מִשָּׁנָה סִדְּרוּ לִי הָרַחֲמָנִים הַחַנּוּנִים עֲבוֹדָה בָּעֵינַיִם וְעַל הַפָּנִים בְּתוֹר מַשְׁגִּיחַ עַל כַּשְׁרוּת הָרִחוּק הַחֶבְרָתִי בְּקַנְיוֹן: בְּמִסְגֶּרֶת תַּפְקִידִי הֶחָדָשׁ נִגְזַר עָלַי לְהַקְפִּיד וּלְוַדֵּא שֶׁבֵּין בָּאֵי הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי יִשָּׁמֵר בְּלִי חָכְמוֹת מֶרְחָק עֲרִירִי, כָּךְ שֶׁבֵּין דַּפָּ”ר לְדַפָּ”ר יַפְרִידוּ לְפָחוֹת מֵטֶר וְאַחַד-עָשָׂר סֶנְטִימֵטֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם מַגָּע גּוּפָנִי יָשִׁיר, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּמִטֶּבַע הַדְּבָרִים גַּם לֹא מַגָּע פִיזִי עָקִיף בֵּין נְגִיף תַּקִּיף לְשׁוּם זֵין זָקִיף, לְדֻגְמָה נְגִיעוֹת בְּמִשְׁטָח מְזֹהָם. לְחַיֵּי טָהֳרַת הָעָם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם!
אִם אֵצֵא מִדַּעְתִּי, בִּמְקוֹם בְּקָלַשְׁנִיקוֹב שֶׁמַּמְצִיאוֹ הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ שֶׁבַע שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁכֻּלָּנוּ בָּחַרְנוּ לְהִכָּלֵא בְּמוֹשֶׁבֶת הַמְצֹרָעִים, אֶשְׁתַּמֵּשׁ כַּנִּרְאֶה בְּעֻזִּי כְּדֵי לְבַצֵּעַ הַפַּעַם מְכִירַת חִסּוּל סוֹפִי בְּחִנָּם. הַפְּסִיכוֹאָנָלִיטִיקָנִיּוֹת שֶׁעָלוּ אַרְצָה מִבּוּאֵנוֹס אַיְרֶס יוּכְלוּ בְּדִיעֲבַד לַעֲסֹק בָּאִבְחוּן הַנָּכוֹן כְּדֵי לְדַוֵּחַ בַּפְּתִיחוּת הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת וְלִשְׂבִיעוּת רְצוֹנוֹ הַמְּלֵאָה שֶׁל שַׁלִּיטֵנוּ יָרוּם הוֹדוֹ בְּכָל הָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת: “עוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁלַּפְּסִיכוֹפָּט הַגּוֹי הָיְתָה אִישִׁיּוּת גְּבוּלִית עִם נְגִיעוֹת עֲדִינוֹת שֶׁל תִּבּוּל סוֹצְיוֹמָטִי.” אַךְ אִם עַל תֶּקֶן גּוּפָה שְׁדוּפָה הַמּוֹסִיפָה לְהַלֵּךְ עַל שְׁתַּיִם, אַסְכִּים סוֹף סוֹף לְהָרִים יָדַיִם, לְפַשֵּׂק רַגְלַיִם וְאַף לְהִתְמַסֵּר כְּמוֹ רֹב בְּנֵי אַרְצִי הַמְאַמֶּצֶת לְחַסְדֵי הַחֲסִידוּת וְהַחֲסִידִים, נוּכַל בְּדִיצָה, בְּחֶדְוָה וּבִרְנָנָה, לְלֹא שׁוּם צֹרֶךְ לִירוֹת, לִחְיוֹת בִּמְלוֹא הַמֶּרְחָב שֶׁבֵּין נְתִיבוֹת לִשְׂדֵרוֹת, וּבִמְלוֹא עִוְרוֹנֵנוּ אַף נוּכַל אָז לִרְאוֹת מַה יַּעֲלֶה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל הַפֶּנְסְיָה: סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהִיא תֵּרָאֶה עֲלוּבָה בְּהַרְבֵּה מִסַּל קְלִיטָה, וְאָז נִצְטָרֵךְ שְׁנֵינוּ, נָטָשָׁה הַנְּטוּשָׁה זֶה מִכְּבָר וְעַבְדָּהּ הַנֶּאֱמָן אִיגוֹר, לַחֲזֹר בְּלִי צִ’ימִידָן, סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ, רָאשֵׁינוּ כְּבָר קְבוּרִים, לְצוּר מַחְצַבְתֵּנוּ, לְגוּלָאג מָגָדָן. אַךְ אוּלַי בְּכָל זֹאת לֹא: אוּלַי הַמַּעֲדָן הַמְעֻדָּן בְּעֶצֶם הָיָה מֻבְטָח לָנוּ מִזְּמַן, וְעַכְשָׁו סוֹף סוֹף הוּא יֻזְמַן, כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה בְּשִׁוְיוֹן מְתֻכְנָן אַלִּיבָּא דֶה סְפּוּטְנִיק, דֶה שְׁמַיְזֶר וְדֶה חוֹדֵר-נָא לְכָל הַמְקֻרְנָנִים הַנְּבוֹנִים הַמּוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים, לְטוֹבַת הַבָּנִים וּלְמַעַן הַנְּכָדִים וְנִינֵי הַנִּינִים, לְהוֹדוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹ הַבְּרִיאוּת, פָּשׁוּט אֵין – הִיא מֵעַל לַכֹּל, בְּסִין וּבַחַמְסִין, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, גַּם שָׁם וְגַם כָּאן, בַּחוּץ וּבִפְנִים.
תּוֹשָׁבוּת מַס בָּאֲדָמָה
כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי מֵחֲמַת אֵרוּעַ לְבָבִי – מַה זֶּה לְבָבִי? לְבָבִי
זֶה לֹא מִלָּה – לַחֲדַר הַמִּיּוּן – וְאַלְחַמְדּוּלִילְלָה בַּאֲלֻנְקָה
וְלֹא רָץ אֶל הַטִּפּוּל הַנִּמְרָץ – כִּמְעַט מִיָּד בַּהַתְחָלָה בִּקְּשׁוּ
לְבָרֵר וְלָדַעַת לֹא רַק אֵיפֹה אֲנִי גָּר דֶּרֶךְ קֶבַע, אֶלָּא גַּם
אֵיפֹה בְּדִיּוּק תּוֹשָׁבוּת הַמַּס שֶׁלִּי. נִסִּיתִי לִשְׁמֹר עַל אִפּוּק,
נִסִּיתִי גַּם לִנְשֹׁם. וְלִרְשֹׁם, בְּעֵינֵי רוּחִי, מַה בִּכְלָל הַקֶּשֶׁר
בֵּין מַצָּבִי הֶעָגוּם לְבֵין תּוֹשָׁבוּת הַמַּס שֶׁלִּי. בְּרָכָה לְבַטָּלָה.
בְּדִיעֲבַד הִתְבָּרֵר שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר, וְהוּא לֹא מַמָּשׁ בִּירָה נֶשֶׁר,
שֶׁהֲרֵי תּוֹשָׁבוּת הַמַּס שֶׁלִּי קְשׁוּרָה לִמְקוֹמִי הַקָּבוּעַ,
דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ קַיָּם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר אָנוּחַ
סוֹף כָּל סוֹף מִתַּחְתֶּיהָ, תּוּכְלוּ לָקַחַת הַכֹּל, אֶת הַדַּד,
אֶת הַשָּׁד, אֲפִלּוּ אֶת הַלְּשַׁד. וּבָדָד אֶשְׁכַּב בְּנִיחוּתָא
וְאֶשְׁלַח לָכֶם, בְּנֵי שַׁרְמוּטָה, בִּרְכַּת שָׁלוֹם בִּלְשׁוֹנְכֶם,
וּבִכְתַב הַנְּתִינִים הַיְלִידִים, בְּנֵי הָעָם הַנִּבְחָר, בְּגָרוֹן
מָלֵא חוֹל וְנִחָר: גֵט אָאוּט אוֹף מַי פְּרוֹפֶּרְטִי, פָק יוּ
אֶנְד הֵב אֶ נַיְס דֵי.
הָאִי הָאָרוּר
אֵינְךָ סוֹלֵחַ וְאֵינְךָ רוֹצֶה לִזְכֹּר
מַה שֵּׁם רֹאשׁ עִירִיַּת אִיסְטַנְבּוּל הַגִּבּוֹר,
מַה שֵּׁם הַנָּבָל שֶׁבְּעֵרֶךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ (1910)
בֵּין הַמַּהְפֵּכָה הַמֶּנְשֵׁבִיקִית לַמַּהְפֵּכָה הַבּוֹלְשֵׁבִיקִית,
כִּשְׁנָתַיִם בִּלְבַד אַחֲרֵי מַהְפֵּכַת הַטּוּרְקִים הַצְּעִירִים,
הֶחְלִיט לְשַׁגֵּר 80,000 כַּלְבֵי רְחוֹב מִקּוּשְׁטָא לְסִיוְרִיאָדָה,
אַחַד הָאִיִּים הַסְּמוּכִים לָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּגְוְעוּ שָׁם בַּצָּמָא וּבָרָעָב.
הַחֶלְאָה דָּאַג לַשּׁוֹאָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת
בְּשֵׁם הַקִּדְמָה, הַנִּקָּיוֹן, הַטִּהוּר וְהַטֹּהַר, וְזִקְנֵי הָעִיר
עוֹדָם זוֹכְרִים אֵיךְ לֵילוֹת וְלֵילוֹת שָׁמְעוּ אֶת הַיְלָלוֹת.
אַחַר כָּךְ בָּא תּוֹרָם שֶׁל אִיִּים אֲרוּרִים אֲחֵרִים: מוּסָא דָאג,
אַרְבַּיְט מַאכְט פְרַי, סְרֶבְּרֵנִיצָה וְעוֹד. מֵאָז הַשּׁוֹאָה הָרִאשׁוֹנָה
עַד יוֹם הֻלַּדְתִּי עָבְרוּ כַּ-52 שָׁנָה, עוֹד כַּ-52 מֵאָז יוֹם הֻלַּדְתִּי
עַד הַיּוֹם. לֹא בִּכְדִי אֲנִי עוֹלֵה רֶגֶל, גַּם כַּיּוֹם וְתָמִיד, לְבִּיזַנְטִיּוֹן.
לֹא בִּכְדִי אֵינֶנִּי מַשְׁתַּ”פּ שֶׁל הַטֹּהַר, הַטִּהוּר, הַנִּקָּיוֹן וְהַקִּדְמָה.
80,000 שׁוּב וָשׁוּב מַזְכִּירִים כַּמָּה סֵבֶל נִסְבַּל, נִסְבָּל, יִסָּבֵל.
גִינֶס, 2020
בִּירָה אוֹ סֵפֶר שִׂיאִים?
אֵין לוֹ מֻשָּׂג. וּמִבְּחִינָתוֹ זֶה גַּם לֹא רֵלֵוַנְטִי.
אַרְבָּעָה גְּבָרִים גָּמְרוּ לוֹ בַּפֶּה אֶתְמוֹל
בְּמֶשֶׁךְ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
אֲבָל עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה עֲלֵיהֶם
מִתְרוֹצֶצֶת בְּמֹחוֹ, כָּל כֹּחוֹ
בַּתְּהִיָּה אִם עֲדַיִן נוֹתְרָה בּוֹ נְהִיָּה
אַחַר הַרְפַּתְקָאוֹת נוֹסָפוֹת כָּאֵלֶּה.
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, כַּיּוֹם מַמְלִיצִים
לִכְתֹּב “הַרְפַּתְקָאוֹת” בְּעִבְרִית עַכְשָׁוִית:
הַרְפַּתְקוֹת – הָעוֹלָם, וּבִכְלָלוֹ הַשָּׂפָה גַּם,
אֵינָם שׁוֹקְטִים אַף רֶגַע. וּמֵאוֹתוֹ הָגִיג
עַל מִפְגָּע וּפֶגַע, הוּא שָׁב בְּקַלּוּת לַחֲגִיגָה:
שׁוֹבְרֵי שִׂיאִים? הַנְּשִׂיאִים שֶׁזָּכוּ
לְבַלּוֹת בַּכֶּלֶא הוֹדוֹת לְאֹנֶס שֶׁבִּצְּעוּ,
אֶחָד מִנִּי רַבִּים, תָּמִיד טִפָּה בַּיָּם,
אֵינְסְפוֹר הָרוֹצְחִים שֶׁשֻּׁחְרְרוּ
מֵחֲמַת סָפֵק, וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת
שֶׁכִּהֲנוּ וְעוֹדָם, גַּם לְאַחַר שֶׁשָּׂמוּ יָדָם
עַל כְּסָפִים שֶׁחֲסַכְתֶּם בְּדֵי עָמָל
וְלֹא תִּזְכּוּ עוֹד לִרְאוֹת.
השירים מתוך הספר “אֶנְזִימִים בַּנֶּפֶשׁ וְיָמִים כְּתִקּוּנָם“, הוצאת כרמל, 2021
הופיע באתר של נילי דגן
חזרה לדף יצירת המשורר