(מתוך “סיפורים בני רגע”, 1967)
אם נשחיל פלפלי דובדבן רבים על חוט, נקבל זר של פלפלים.
לעומת זאת, אם לא נשחיל אותם, הם לא ייהפכו לזר.
אף על פי כן, פלפלים יש באותה כמות, אותו האודם, אותה החריפות. ואולם, לא זר.
כלום נובע הדבר אך ורק מן החוט? זה אינו נובע מן החוט. החוט ההוא, כידוע לנו, אינו אלא עניין שולי, זניח.
אם כן, במה מדובר?
מי שהוגה בכך ומקפיד לא להניח להגיגיו להתרוצץ הלוך וחזור, אלא להתקדם בכיוון הנכון, עשוי להתחקות אחר אמיתות גדולות.
אִישְׁטְוָאן אֶרְקִין נולד בבודפשט ב-1912 ומת בעיר הולדתו ב-1979. ספר הביכורים שלו, קובץ הסיפורים “ריקוד הים”, ראה אור ב-1941. במלחמת העולם השנייה נפל בשבי הרוסי ובתקופת שביו הוסיף לעסוק בכתיבה. בהדרגה חדרו לסיפוריו מוטיבים גרוטסקיים, שנועדו לעורר את דמיון הקוראים ולהעניק להם תפקיד פעיל בפרשנות הטקסט. הספר “סיפורים בני רגע”, שהתפרסם בשנת 1967, עומד בשיא הכתיבה הזאת: ארקין מספק לקוראיו מידע מינימלי בלבד והקוראים נאלצים להיעזר בדמיונם ולדלות מן הסיפורים את המשמעויות החבויות בהם.
“הארץ” מדור ספרים, 11.11.16
לדף תרגומי סיפורת מהונגרית