וִיסָר זִ’יטִי
כַּמָּה כָּאֵלֶּה יֵשׁ עַל רֹאשֵׁנוּ,
אָנוּ מְסָרְקִים אוֹתָן לְפִי צַו הָאָפְנָה,
מְקַשְּׁטִים אוֹתָן,
מְבַדְּרִים אוֹתָן מוּל הַמַּרְאָה,
מְמַלְּאִים אוֹתָן בָּרָק וְנִיחוֹחַ,
אַךְ כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּרִים
וְהֵן נוֹפְלוֹת אַרְצָה,
אָנוּ מְטַאטְאִים אוֹתָן
כְּמוֹ זֶבֶל,
כְּמוֹ שַׁלִּיטִים…
(מתוך “זיכרון האוויר”, 1993)
(Visar Zhiti: Flokët (“Kujtesa e ajrit”, 1993
המשורר והסופר וִיסָר זִ’יטִי נולד בעיירה לוּשְׁנְיָה שבדרום אלבניה בשנת 1952. למד שפה וספרות בבירת ארצו ועבד במשך חמש שנים כמורה בכפרים שבצפון-מזרח אלבניה. בעקבות פרסום ספר שיריו הראשון, “זריעת הבדידות” (1980), נעצר וריצה בכלא שמונה שנות מאסר עם עבודת פרך בעוון “הסתה ותעמולה”. אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי במולדתו שימש נספח תרבות בשגרירות אלבניה ברומא ולימים גם כיהן כשר התרבות בממשלה. זִ’יטִי פרסם כמה ספרי שירה וקבצים אחדים של סיפורים קצרים. אחדים משיריו ומסיפוריו התפרסמו בעברית במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ”. בדצמבר 2014 שכל את בנו היחיד בתאונת דרכים. זִ’יטִי ואשתו חיים בטירנה.