הפסנתר שב

אָדָם נָאָדַזְ’דִי



הנער החדש היה ארך כשרוך,

רגליו אינסופיות, ראשו

סתור שער ונבון, אצבעותיו

ארכות להפליא. הושבנו אותו לפסנתר,

אני וחברי הותיק אשר

הביא אותו כדי להתפאר:

ברחוב התודעו זה לזה. אחר כך התחיל לנגן

(הפסנתר שב ומותח

את התיל שלי) איזו יצירה

יוצאת דפן של באך, נגרת לאטה.




המשורר, המתרגם והבלשן אדם נאדז’די נולד בבודפשט ב-1947. הוא מומחה לבלשנות היסטורית אנגלית וגרמנית ולפילולוגיה של היידיש, ומשמש כפרופסור לבלשנות באוניברסיטת בודפשט.


הופיע במדור ספרים “הארץ”
לדף תרגומי שירה מהונגרית



Skip to content