איני צאצא ולא אב מאושר

אֶנְדְרֶה אָדִי

אֵינִי צֶאֱצָא וְלֹא אָב מְאֻשָּׁר,
אֵינֶנִּי קָרוֹב וְאֵינֶנִּי מַכָּר,
אֵינֶנִּי שַׁיָּךְ לְאִישׁ,
אֵינֶנִּי שַׁיָּךְ לְאִישׁ.

כְּאַחַד הָאָדָם אָנֹכִי: אַבִּירוּת,
קָטְבִּיּוּת הַקְּטָבִים, גַּם סוֹדוֹת וְזָרוּת,
אוֹר-תַּעְתּוּעִים רָחוֹק,
אוֹר-תַּעְתּוּעִים רָחוֹק.

אַךְ, אוֹי וַאֲבוֹי, לֹא דַּי לִי בְּכָךְ,
לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמִי אֲנִי מֻכְרָח,
לְמַעַן יִרְאוּ הָרוֹאִים,
לְמַעַן יִרְאוּ הָרוֹאִים.

לָכֵן כָּל זֶה: עִנּוּי עַצְמִי וְשִׁיר:
לְהֵאָהֵב, אֲנִי כָּל כָּךְ מַפְצִיר,
וְלִהְיוֹת שֶׁל מִישֶׁהוּ,
לִהְיוֹת שֶׁל מִישֶׁהוּ.

Ady Endre: Sem utódja, sem boldog őse

אֶנְדְרֶה אָדִי (1917-1887), מגדולי המשוררים ההונגרים בכל הדורות, מת צעיר יחסית. כראשון הסימבוליסטים בשירה ההונגרית היה כבר בימי חייו אחד המשוררים הנערצים בארצו. הוא הרבה לכתוב על האהבה, על ההונגריות, על הנרקיסיזם, על המוות המתקרב ועל טיב קשרי האדם עם אלוהיו. אחדים משיריו תורגמו לעברית, אבל טרם ראה אור בלשוננו ספר שלם של שירתו.

הופיע באתר של נילי דגן
לדף תרגומי שירה מהונגרית