יאניס ריצוס
כְּשֶׁעָמַד לַעֲזֹב, נֶעֱמַד עַל הַסַּף. “אַתֶּם יוֹדְעִים,”
אָמַר,
“שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָכֶם אֶת הַדָּבָר הַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר.
אַךְ גַּם עַכְשָׁו, תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּרְתִּי, מִיָּד
שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ. אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵיכֶם.”
הִבַּטְנוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה. לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר. הוּא
סָגַר אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרָיו. יָצָא לַגַּן. רָאִינוּ
אוֹתוֹ
מִבַּעַד לְשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן, מִתְקַדֵּם
לְאַט, מְהֻרְהָר, וְיָדָיו בְּכִיסָיו. לְפֶתַע
פִּתְאוֹם
פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ (בִּידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים
אוֹתוֹ)
וְכִסָּה בּוֹ אֶת כִּתְפֵי הַפֶּסֶל. הוּא חָזַר,
נָקַשׁ עַל חַלּוֹנֵנוּ, צָחַק וְאָמַר:
“זֶה מַה שֶּׁהָיָה לִי לוֹמַר לָכֶם.” שׁוּב צָחַק
וְאַחַר כָּךְ הִסְתַּלֵּק בְּצַעֲדֵי יֶלֶד שְׂמֵחִים.
קַרְלוֹוָסִי, 18.8.87
(מתוך “העץ העירום”, 1987)
יאניס ריצוס נולד באחד במאי 1909 במונמווסיה שבדרום מזרח הפלופונס ומת ב-1990 באתונה. בנעוריו חלה בשחפת, ובמלחמת העולם השנייה הצטרף למחתרת שלחמה בכיבוש הנאצי. בשל תפיסת עולמו הקומוניסטית נאסר, נכלא והוגלה לא פעם. תשע פעמים הוגשה מועמדותו לפרס נובל ונפסלה. הוא מגדולי המשוררים היוונים במאה העשרים לצד קוואפיס, פלמאס, ספריס ואליטיס. “עיקר העיקרים“, מבחר עברי של שירתו, יראה אור בשנה הבאה בהוצאת רימונים.